בעידן של היום הרשתות החברתיות הפכו להיות במרכז חייהם של רבים מאזרחי החברה הישראלית (Lenhart, 2009). והרשת החברתית פייסבוק הפכה להיות רשת פופולארית (דורי וגרשון, 2012), שעם הזמן הפכה גם להיות פלטפורמה פוליטית להרבה בעלי עניין ואינטרס ציבורי ופוליטי (Haleva-Amir,2011a). בבחירות הכנסת ה-20 מרץ 2015 בישראל, הרשת החברתית פייסבוק הפכה להיות פלטפורמה ראשונית לקמפיינים, שבה הביעו פוליטיקאים מכל הצדדיים את סדר היום שלהם, עלו בהצהרות והתקשרו עם מצביעים פוטנציאליים. הפייסבוק שימש כפלטפורמה המעלה נושאים בולטים וקשרים שנוצרו בין מנהיגים בנושאים פוליטיים מוצהרים (Steinfeld,2016). מטרת עבודה זו לבוא ולבחון האם קיים קשר בין עצם השימוש ותדירות השימוש בפייסבוק על אלימות פוליטית, ולכן שאלת המחקר בעבודת חקר זו הינה כדלקמן:
האם קיים קשר חיובי בין עצם השימוש ותדירות השימוש בפייסבוק על אלימות פוליטית?
המסקנות המרכזיות שעלו בעבודת חקר זו בהקשר של שימוש בפייסבוק: א) עצם השימוש בפייסבוק חושף הגולשים לדעות פוליטיות וזירה פוליטית פעילה, היכולה להוביל הגולש הפעיל לאלימות פוליטית שבאה לידי ביטוי באלימות מילולית או פיזית.; ב) תדירות השימוש בפייסבוק משפיעה על רמת החשיפה לדעות פוליטיות, ולעיתים גם דעות פוליטיות קיצוניות היכולות להוביל לאלימות ברשת כמו חסימה משתמשים או הסרתם מהמעקב בפייסבוק.; ג) שימוש ותדירות השימוש בפייסבוק נמצאים בקשר חיובי עם אלימות פוליטית, שאלימות פוליטית יכולה לבוא לידי ביטוי כאלימות מילולית ברשת או במצב קיצון אלימות פיזית ברחוב הציבורי.
ראשי הפרקים בעבודה:
1. תקציר 1
2. מבוא 2
2.1. הצגת הנושא 2
2.2. שאלת המחקר 3
3. סקירת ספרות 4
3.1. רשתות חברתיות 4
3.2. עצם השימוש ברשת החברתית פייסבוק 5
3.3. תדירות השימוש בפייסבוק בבחירות 6
3.4. אלימות פוליטית 7
3.5. רשתות חברתיות ואלימות פוליטית 8
3.6. השערות המחקר 9
3.7. משתנים 10
4. שיטת המחקר 12
4.1. סוג המחקר 12
4.2. כלי המחקר 12
4.3. אוכלוסיית המחקר 13
4.4. הליך המחקר 14
4.5. שיטת הניתוח 15
5. הממצאים 16
5.1. בחינת השערת המחקר 17
6. דיון וסיכום 19
6.1. דיון 19
6.2. סיכום 21
6.3. מסקנות 21
6.4. מגבלות מחקר והמלצות למחקר המשך 21
7. רשימת מקורות 23
8. נספח- שאלון 26