המחקר יעסוק בכניסת לחימה קברניטית וכניסת הסייבר לזירת הלחימה הלאומית והבין לאומית והשפעתה על תפיסת הביטחון בישראל. נושא זה מאוד מעניין אותי לאור המציאות שאנו חיים בה שבה הטכנולוגיה והרשת המקוונת הפכה להיות במרכז חיי כולם, מפעלים חיוניים ומוסדות מתבססים על תשתיות ממוחשבות ורשת מקוונת מה שהפך היתרונות של רשת זו גם לחסרון ענק שחייבים להגן עליו מפני התקפות סייבר. הרי בהחלטות ממשלת ישראל משנת 2011 הוגדר מרחב הסייבר כ”המתחם הפיזי והלא פיזי, שנוצר או מורכב מחלק או מכל הגורמים הבאים: מערכות ממוחשבות, רשתות מחשבים ותקשורת, תוכנות, מידע ממוחשב, תוכן שמועבר באופן ממוחשב, נתוני תעבורה ובקרה המשתמשים של כל אלה ” (הרשקוביץ ארידור, אלטשולר שוורץ וסביליה סיון, 2021). וכך אבן (2015) מעלה שעל מנת להתמודד עם התקפות הסייבר הוקמה “הרשות לאומית לאבטחת מידע” בדצמבר 2002 ובין ההחלטה להקמת “הרשות הלאומית להגנה בסייבר” בפברואר 2015, עברה מדינת ישראל משימוש במושג אבטחת מידע לשימוש במושג הגנה בסייבר. לכן עניין התקפות סייבר ופגיעה במוסדות ציבוריים ומערכות ביטחון ללא שום צורך בלחימה אווירית או קרקע הפכה את הלחימה הקברניטית ללחימה הכרחית ומצריכה היערכות בהתאם. לכן מטרת עבודת חקר זו לבדוק כיצד כניסת הסייבר ללחימה בזירה הלאומית והבן לאומית שינו את פני מערכת הביטחון בישראל מאז 2011, ובפרט ובדגש על מערכות הגנת סייבר במערך האזרחי, כלומר מפעלים חיוניים, מוסדות ציבור, ואחר. טענת המחקר הזה המפורטת בהמשך הינה “תפיסת הביטחון הישראלית קבלה פנים חדשות משנת 2011 ועד היום, תוך שיתוף פעולה של כלל גופי הביטחון והמוסדות האזרחיים להתמודדות עם התקפות הסייבר נגד מוסדות ומשאבים ישראליים אזרחיים וביטחוניים”, אך בעבודה זו תהיה התמקדות בפגיעה ותקיפות מוסדות חיוניים. והתרומה התיאורטית המצופה שתהיה סקריה כוללת ומדויקת לחסרון של תקיפות סייבר בעידן של היום ורמת הסיכון והפגיעה בתשתיות ומפעלים חיוניים בישראל במקרים שאין הגנה הולמת ומתאימה. לכן עבודה זו תציג תמונה רחבה וכוללנית להתמודדות היומיומית של ישראל עם תקיפות סייבר אזרחיות, וכיצד מערכת הביטחון ומערכות הגנה אזרחיות בפרט שינו את פניהם בעניין הגנות סייבר. והמתודולוגיה של המחקר מתבססת על חקרי בוחן לאירועים שונים שקרו בישראל על ידי האקרים ותוקפי סייבר במטרה לפגע בתשתיות ובמפעלים חיוניים בישראל.
שאלת המחקר
כיצד לחימה קיברנטית וכניסת הסייבר לזירת הלחימה הלאומית והבן לאומית השפיעה על תפיסת הביטחון הישראלית בעורף הישראלי בכל הנוגע להגנה על מוסדות ומפעלים חיוניים במשק הישראלי?
טענת המחקר
תפיסת הביטחון הישראלית קבלה פנים חדשות משנת 2011 ועד היום, תוך שיתוף פעולה של כלל גופי הביטחון והמוסדות האזרחיים להתמודדות עם התקפות הסייבר נגד מוסדות ומשאבים ישראליים אזרחיים.

להלן הפרקים של העבודה:
1. מבוא
1.1. רקע
1.2. תשתית תיאורטית
1.2.1. סייבר
1.2.2. תקיפת סייבר נגד ישראל והחלטת ממשלה בנושא
1.2.3. תקיפת סייבר נגד מוסדות אזרחיים ומפעלים חיוניים במשק הישראלי
2. שאלת המחקר וטענת המחקר
2.1. שאלת המחקר
2.2. טענת המחקר
3. מתודולוגיה ושדה המחקר
3.1. שיטת המחקר
3.2. חלון הזמן
3.3. מסד נתונים
4. ממצאים
5. דיון וסיכום