גיל הבגרות נחשב לגיל שבו המתבגרים עוברים שינויי משמעותי פיזיולוגי, והם מרגישים יותר עצמאיים ופחות תלויים בהורים. והם נמצאים בתקופה שבה הם לחוצים נפשית, רגשית ובריאותית. בנוסף בגיל הבגרות דימוי הגוף משפיע על הדימוי העצמי (הס וקונסטנטיני, 2010).
התזונה בגיל ההתבגרות היא תזונה “לקויה” שלא מכילה את כל הערכים התזונתיים שהגוף צריך אותם, דבר זה עלול לגרום לנזקים שונים בתפקוד הגוף. להורים ולחברה החיצונית יש השפעה על הרגלי תזונה אצל גילאים אלה, וזה מתבטא באכילת מזון לקוי ולא סדיר (מנצ’ל, 2015).
סוגי המאכל שהמתבגרות מעדיפות הוא “אוכל מהיר” המכיל הרבה שומנים והלא קשור לעולם הבריאות כלל. דבר שעלול לגרום להשמנת יתר שמלווה מחלות שונות כמו מחלות לב. השמנה אצל מתבגרות נגרמת בעקבות אי הקפדה על תזונה נכונה וחוסר בפעילות גופנית כמו: ישיבה ממושכת מול מחשב ללא פעילות פיזית כלשהיא (Yi Chou, Rashad, & Grossman, 2008).
השמנה בגיל ההתבגרות עלול לגרום לאותו ילד/ילדה לביטחון ולדימוי עצמי ירוד וזה בא על ידי רקע חברתי שילדים אחרים עושים מאותו ילד צחוק, דבר שמוביל לכעס רב ואף לבדידות ועוד למחשבות שליליות שיכולות להשפיע לרעה על אותו הילד.
לכן בעבודה זו בחרתי לדון בנושא תפריט תזונה בקרב תלמידות בגיל ההתבגרות, ובחרתי לדון בשאלת המחקר הבאה:
מה משפיע על תפריט התזונה בקרב תלמידות בגיל התבגרות?

העבודה מורכבת מארבעה פרקים עיקריים, הפרק הראשון הינו סקירת ספרות מקצועית שבאה לדון בנושאים שונים: השמנת יתר, מסעדות לאוכל מהיר כגורם להשמנה, תזונה, תזונה והשפעת הורים, תזונה והשפעות בתי ספר ומנהלים, פעילות גופנית, השפעת הורים לגבי פעילות גופנית, בתי ספר ופעילות גופנית, שותפות בין מורים לתלמידים, גיל התבגרות, דימוי עצמי ודימוי גוף. הפרק השני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שיטת המחקר, שאלת המחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, הליך המחקר, שיטת הניתוח, אתיקה. והפרק השלישי הינו ניתוח ממצאי הראיונות לפי שיטת התמות, ולבסוף פרק דיון וסיכום.