ארגון הטורקים הצעירים קם ב- 1890 על ידי סטודנטים לרפואה באיסטנבול, במטרה להפיל את שלטונו העריץ של הסולטאן עבדול חמיד השני, כיוון שלא כיבד את החוקה ולא ביצע רפורמות לשיפור מצבה הקשה של האימפריה העות’מאנית. הארגון גדל במהירות וקיים קשים סודיים עם הליבראליים העותומאניים, שהגלה הסולטאן לפריז. הבולט בחברי התנועה היה אהמט רזא. סיסמתו הייתה “סדר וקידמה”. בשנת 1896 ניסה הארגון להדיח את הסולטאן על ידי תככים פוליטיים ונכשל. לאחר ניסיון הדחה זו הוקם בית דין צבאי מיוחד בנשיאות רשיד פאשה, שכונה בעיתונות המחתרתית “שר העינויים של נוער המדינה”. בית הדין אסר, הגלה והוציא להורג מאות מתומכי התנועה.
בשנת 1908 הצליחו הטורקים הצעירים לבצע את הפיכתם שכונתה “הפיכת הטורקים הצעירים” והדיחו את הסולטאן. בפועל לא יצאה מעולם הוראה מהמטה הראשי התנועה שיש אז בסלוניקי לצאת למרד. הגורמים הישירים למרד היו האיום ההולך וגובר על האימפריה ומצבו ההולך ומדרדר של הצבא העות’מאני.
ביולי 1908 נשלח הגנרל שמסי פאשה לדכא את המורדים שברחו להרים עקב הרדיפות הפוליטיות של הסולטאן. ב-7 ביולי 1908 נורה גנרל שמסי על ידי קצין ששירת תחת פיקודו והיה חבר בטורקים הצעירים. הדבר עורר את התאים הרדומים של התנועה, ונס המרד הונף בקרב הצבא שחנה באדירנה, 250 ק”מ צפונית-מערבית לאיסטנבול. חברי התנועה דרשו את חידוש החוקה משנת 1876 ללא תנאים. ב–20ביולי 1908 התקוממה האוכלוסייה במנשיסטר שבמקדוניה. אולטימטום נשלח בטלגרף מכל רחבי האימפריה, ולפיו יש לחדש את החוקה או שהמורדים יעלו על איסטנבול וידיחו את הסולטאן בכוח. ב-25 ביולי 1908 הכריז הסולטאן על השבת החוקה.
מה שעניין אותי בעבודה זו לבחון ובדוק את השפעת מהפכת הצעירים התורכים על החוקה והפוליטיקה באימפריה העות’מאנית. לכן שאלת המחקר הינה:
כיצד השפיעה הפיכת התורכים הצעירים בטורקיה על החוקה באימפריה העותומאנית?
העבודה מכילה ארבעה פארקים מרכזיים: הפרק הראשון רקע היסטורי בין רבעון אחרון במאה ה-18 ותחילה המאה ה-19.; הפרק השני הינו הצעירים התורכים מי הם, מה פועלם, מה תפיסה שלהם והאידיאולוגיה שלהם.; הפרק השלישי הינו מידת ההשפעה של מהפכת התורכים והאם זה מהפכה או הפיכה.; הפרק האחרון הינו סיכום.