ברגע שהקומה מדינת ישראל, הוכרזה כמדינה יהודית ודמוקרטית, שקיבלה על עצמה את ערכי הדמוקרטיה ואת שמירת כבוד האדם וזכויותיו לחירות ולשוויון. ערך השוויון גם כן הוזכר במגילת העצמאות ” מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל של דת, גזע ומין”.
תושביה של המדינה, הם יהודים (הרוב היהודי שמהווה כ80% מאחוז האוכלוסייה) ומיעוט ערבי שמהווה כ20% מהאוכלוסייה שמחולקים לערבים מוסלמים, ערבים נוצרים ודרוזים (שנחשבים למיעוט שבמיעוט).
העדה הדרוזית בישראל, הם קבוצה אתנית דוברת ערבית בישראל, ומהווים כ1.5% מכלל אוכלוסיית המדינה, במילים אחרות הם מוגדרים מיעוט שבמיעוט. ידוע על העדה הדרוזית שהיא עדה נאמנה לשלטון ולמדינה שבה היא חייה. וגם כן בישראל, בשנת 1956 הוחל חוק שירות חובה לצה”ל על הגברים הדרוזים, אך נשים דרוזיות אינן מתגייסות. הדרוזים הביעו חשיבות עצומה בעלת משמעות אדירה בהקשר לשירותים בצה”ל, אך מצד שני מה שהתברר להם שישראל מזהה כפיות טובה כלפיהם בכך שאינה מעניקה להם את התמורה הראויה עבור השירות. ולצד זה חוקק חוק הלאום שהגדיר את מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, שאותו חוק הלך והעצים את החריפות ותחושת האפליה שהרגישו אותה בני העדה הדרוזית מלכתחילה. ופגע ברצונם של הצעירים להתגייס לצה”ל.
רציונאל – בתור בחורה וסטודנטית דרוזית עניין אותי מאוד לבחון ולבדוק את השפעתו של חוק הלאום על העדה הדרוזית – בני הנוער הדרוזי מלפני גיוסו לצה”ל, ומסיבה זו החלטתי לחקור את הנושא. להלן שאלת המחקר:
כיצד השפיע חוק הלאום על הרצון של בני העדה הדרוזית להתגייס לצה”ל?
עבודה זו מורכבת מארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו סקירת ספרות המתייחסת לשלושה נושאים מרכזיים: תחילת גיוסם של בני העדה הדרוזית לכוחות הביטחון’ חוק הלאום, הדרוזים נגד חוק הלאום.; הפרק השני הינו מתודולוגיה ומתייחס למטרת המחקר, אוכלוסיית המחקר, שאלת המחקר, כלי המחקר, הליך המחקר.; הפרק השלישי הינו ניתוח הממצאים של הראיונות והתייחס לשלוש תמות מרכזיות. ; והפרק האחרון הינו דיון וסיכום.