מצרים נקשרת בתועה של היהודים מראשית ימיה של האומה היהודית. מאז ימי האבות הייתה ידועה כיעד להגירה, אך רק באמצע המאה השביעית לספירה, עם כיבושה בידי הערבים התחלה להתבסס קהילה יהודית במצרים. ובתקופה של הפאטימים במאה האחת-עשרה ניתנה ליהודים לצמוח ולהתפתח. הקהילה היהודית במצרים התמקמה תחילה בקהיר (פוסטט) לאחר מכן התפשטה לערים גדולות אחרות דוגמת עיר הנמל אלכסנדריה, והיו עוד מיעוט יהודים שהתגוררו בפורט סעיד ובעוד ערים גדולות אחרות. כאשר בראשותה הקהילה היהודית במצרים מנתה במאה האחת עשרה כ-25,00 וזה לפי מפקדי האוכלוסייה שערכו הבריטים . הקהילה היהודית במצרים התחלקה בעיקר לשתי קהילות מרכזיות ואלו הירושלמית ווהבבלית והיו גם המגרבים שנחשבו לעשירים וחזקים. לצד החלוקה הזו נוצרו מאבקים על ראשות הקהילה היהודית בפוסטאט, מאבקים על הכוח והנהגת הקהילה. ולכל קהילה יש המנהגים ותארים דתיים משלה. ושני המרכזים העיקריים ליהדות בתקופה ההיא זאת ישיבת ארץ ישראל בראשות הגאון (הדרגה הגבוהה ביותר ביהדות) והישיבה הבבלית. וכך מאבקי כוח על הנהגת הקהילה בפוסטאט הייתה למשך כל התקופה של שלטון זה. לכן עניין אותי בעבודה זו לדון במאבקי הכוח של הקהילות היהודיות בפוסטאט ולבחון איך השפיעו אותם קהילות או ראשי קהילות על ראש היהודים ‘ראס אליהוד’ שקבלו מינוי מהשלטון הפאטימי לשם שמירה על האינטרסים שלהם לעמוד בראש הקהילה היהודית בפוסטאט.
לכן לאור זאת, שאלת המחקר הינה כדלקמן:
כיצד הקהילות השונות בפסופט השפיעו על מאבקי הכוח על ההנהגה היהודית במצרים המקושרת לשלטון הפאטימי?
העבודה מורכבת משלושה פרקים עיקריים, פרק א’ דן בהרחבה בקהילות היהודיות במאה האחת עשרה בעיר פוסטאט במצרים, הירושלמיים, הבבלים, ומגרבי, קראים ורבנים. פרק שני מציג המאבקים של הקהילות על הנהגת הקהילה בפוסטאט, מאבקים על ראשי הקהילה היהודית בפוסטאט המקורבים לשלטון, ראשות היהודים במצרים בראשות הקראים, ולבסוף פרק אחרון שהינו דיון וסיכום לנושאים השונים שעלו בעבודה, ובפרט התייחסות לשאלת המחקר לעיל. העבודה התבססה על ספרות מקצועית בנושא תוך הצגת תמונת מצב לקהילה היהודית בפוסטאט והמאבקים על ראש הקהילה.