בכל מדינה מודרנית בעולם המשטר מכונן חוקים ותקנות לשמירה על זכויות האזרחים, ולספק להם הרגשה של חירות, חופש ביטוי, וכבוד ללא שום התייחסות לשיוך המיני דתי של האדם. במדינת ישראל שקמה על רקע המאבק היהודי-ערבי ובהמשך כונה המאבק הפלסטיני-ישראלי קיימת תופעה של הרגשת מקופחות ואי-שוויון בקרב חלק מהאוכלוסייה הערבית במדינה. כמובן זה מה שמשדר הרחוב הערבי במדינה, משדרים פערים בזכויות בין היהודים והערבים, תנאים מחפרים בישובים הערביים מבחינת תשתיות, חינוך, בריאות, דיור (תוכניות מתאר ועוד), שוויון בהזדמנויות תעסוקה, משירות במשרדי הממשלה ועוד.
לכן נושא זכויות האזרח דמוקרטיה ושלום נושא מעניין אותנו כאזרחים של מדינה הנחשבת לדמוקרטית, ולעובדה שאנו סטודנטים המשתייכים למיעוט אתני במדינה המיעוט הערבי שמתלונן לרוב על אי שוויון וקיפוח מצד הממשלה.
לכן בעבודת מחקר זו בחרנו לענות על שאלת המחקר המרכזית והעיקרית כדלקמן:
איך הנוער הערבי רואה את מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ותומכת שלום?
העבודה בנויה מארבעה פרקים מרכזיים, תחילה אנו מתייחסים בסקירת הספרות למהי דמוקרטיה, דגמי הדמוקרטיה האזרחית ומידת ההתאמה לישראל, משטר דמוקרטי בישראל, דמוקרטיה מחוסנת, מבנה פוליטי חדש והתנהגות הפלסטינית ותהליך השלום, לאחר מכן פרק מתודולוגיה המתייחס לשיטת המחקר, שאלת המחקר, תיאור שדה מהחקר, אוכלוסיית המחקר והביטים אתיים, לאחר מכן פרק ממצאים, ובסוף דיון וסיכום. בעבודה זו השתמשנו בשיטת מחקר המבוססת על ראיונות ל- 8 אזרחים ערביים מארבע כפרים שונים.
התרומה של עבודת מחקר זה הינה מהיבט חברתי אזרחי, הקורא יכול להבין את הרגשות והדעות של האוכלוסייה הערבית כלפי מדינת ישראל. ומה משפיע על המדינה לשמור על מדיניות זו, ואיך המיעוט הערבי על אף זאת עדיין מרגיש שייכות למדינה.