מחקר זה עוסק בסוגיית השילוב של תלמידים עם צרכים מיוחדים במסגרת של כיתה רגילה במערכת החינוך הדרוזית, מתמקד באתגרים ייחודיים בשילוב ובדרכי התמודדות שונים אשר מפתחים המנהלים ונוקטים כדי ליישם שילוב מיטבי.
כידוע, במדינת ישראל במוסדות חינוך למיניהם לומדים תלמידים רגילים במסגרת חינוכית רגילה ואיתם באותה כיתה הטרוגנית משולבים גם תלמידים עם צרכים מיוחדים. בנוסף, חלק מהתלמידים עם צרכים מיוחדים עדיין לומדים במסגרות חינוכיות מיוחדות ונפרדות.
הלימודים במדינה מתנהלים על פי חוקים וכללים, חוק חינוך מיוחד ב 1988 עגן את זכויות התלמיד עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך, ילדים אלה מגיל שלוש עד עשרים ואחת זכאים לחינוך בחינם באזור מגוריהם והשמתם במוסד לחינוך מיוחד ניתנת דרך ועדת השמה ודרך ועדת שילוב בחינוך הרגיל (חוק חינוך מיוחד, תשמ”ח- 1988). גם חוק השילוב בשנת 2002 נתן מענה של שירותים מיוחדים משאבים מותאמים וזכאות דיפרנציאלית לתלמידים המשולבים (תיקון 7, 2002). עם חלופת הזמן המדינה נתנה התייחסות משמעותית לתלמידים עם צרכים מיוחדים ועגנה את הכלתם והשתלבותם בחינוך הרגיל בכל תחומי התפקוד הרגשי- חברתי והלימודי במטרה לפתח את תפקודם ולהעצימם בכדי לחיות בכבהוד ובשוויון עם תלמידים רגילים ( תיקון 11 לחוק החינוך המיוחד, 2018).
רייטר (2017) מציינת שאחת הדרכים לפגוע ביסודות הדמוקרטים של החינוך הינה תיוג תלמידים עם צרכים מיוחדים והפרדתם מהסביבה הרגילה והנורמטיבית, תיוג פוגע גם בערכי החינוך ומעודד הפנית תלמידים אלה למסגרות נפרדות. היא עוד מוסיפה שבשילוב קיימת האפשרות בהפחתת פערים חברתיים אצל התלמידים המשולבים במעגל החינוך הרגיל.
כדי למנוע תיוג תלמידים עם צרכים מיוחדים בבתי ספר ובחברה בכלל, המדינה פעלה על הכנסת שינויים במהות השילוב, בעקרונותיו ובדרכי יישומו במערכות החינוך השונות במדינה וביניהם מערכת החינוך הדרוזית. אכן על פי שינויים אלה רובם של תלמידים עם צרכים מיוחדים ועל פי החלטתם של ההורים החלו להשתלב במסגרת של כיתות רגילות במיוחד לאחר התיקון שנעשה בשנת 2018 וייושם בבתי הספר בצפון הארץ בשנת 2019. הדבר שעורר “סערה” בקרב הצוות החינוכי הרגיל. בתקשורת נשמעו קולות רבים במגזר הדרוזי ובמגזרים אחרים שמנהלים ביחד עם צוות המורים אינם מוכנים לשילוב מלא והתמחותם מצומצמת מאד בשילובם ובהכלתם של תלמידים אלה. לכן התהליך של השילוב התאפיין באתגרים רבים והפך לאחד התחומים המרכזיים והחשובים במערכת החינוכית הישראלית.
בתי הספר בחברה הדרוזית נקטו במדיניות השילוב ופעלו על פי הנחיות החוקים והרפורמות בשילוב תלמידים עם מוגבלויות ועם צרכים מיוחדים, אם זה בכיתות נפרדות ואם זה בכיתות רגילות. מוסדות החינוך לדרוזים זכו בפחות הדרכות לצוותים ובפחות מומחים ומתמחים בחינוך מיוחד ובהוראת השילוב כגון פסיכולוגים חינוכיים וצוות פרא רפואי כמו כן חסרים אצלם דרכי אבחון, תוכניות לימוד ותכנים חינוכיים מותאמים לחינוכם של התלמידים המשולבים על פי הערכים והנורמות של החברה הדרוזית. בנוסף לכך לא ניתנו שעות מספיקות להוראת תלמידים משולבים ולא סופקו משאבים דיפרנציאלים מתאימים ומספיקים להצלחת השילוב. הדבר שמקשה את יישום עקרונותיו במוסדות אלה והופך אותו למאתגר ביותר (סעדה, 2010).
וכאן חשוב לציין שאחת הסיבות לבחירת נושא העבודה הייתה על פי המלצת אחד המנהלים של בית ספר לחינוך רגיל בחברה הדרוזית. המנהל חבר מקורב שלטענתו נושא זה מעניין ומאתגר וכדאי לחקור אותו לעומק תוך השמת דגש על האפשרויות לשפר ולנהל תהליך השילוב באופן מיטבי ביותר. ואולי גם לאחר סיום המחקר, קליטתם של תלמידים עם צרכים מיוחדים תתנהל כראוי והתלמידים יקבלו את מיטבי הזכויות המאפשרות הצלחתם מבחינה לימודים וגם מבחינה חברתית בבתי הספר הרגילים בחברה הדרוזית.
שאלת המחקר בנושא היא מהם האתגרים בשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים בכיתות רגילות מנקודת מבטם של מנהלים ומהם אסטרטגיות ההתמודדות עם אתגרים אלה?
לכן מטרת עבודה זו היא לעלות על האתגרים בשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים, לאתר אסטרטגיות התמודדות עם אתגרים אלה, גם לאתר חוויות של הצלחה וכישלונות בשילוב בבתי ספר במגזר הדרוזי.
במטרה לענות על שאלת המחקר נבחר השימוש במחקר האיכותני תוך כדי שימוש בששה ראיונות איכותניים עם מנהלים בבתי ספר שונים במגזר הדרוזי. לטענתו של אלפרט (2016) מחקר איכותני מאפשר הבנת דבריהם של המרואיינים, פירושם ויצירת ידע חדש ונגיש, דרך תהליך מורכב ורפלקטיבי זה החוקר מגבש את מיטב ניתוחיו, הבנותיו ופרשנותו ויוצר טקסט מילולי רציף המשלב רעיונות, סיפורים, חוויות וציטוטים שנאמרו בשיחות ובראיונות עם הנחקרים.
עבודה זו כוללת הפרקים הבאים: הפרק הראשון יציג סקירה ספרותית אשר תתמקד בחינוך מיוחד באופן כללי, בשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים בכיתות רגילות על פי חוקים, רפורמות ומחקרים ספציפיים בנושא השילוב, יסקור גם את תפקיד המנהל בשילוב ויציג תיאור קצר של החברה הדרוזית והחינוך בחברה זו.
הפרק השני המתודולוגיה של המחקר אשר תציג את שיטת המחקר האיכותנית, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר שהם ראיונות איכותניים, דרך איסוף הנתונים וניתוחם. גם תציג את האתיקה המחקרית ואת מוגבלויות המחקר שעלו בתהליך ביצועו.
הפרק השלישי יציג את ממצאי המחקר שעלו מניתוח הנתונים של ראיונות עם מנהלים אשר מדגיש שלוש תמות מרכזיות, הראשונה תעלה ממצאים של אתגרים בשילוב, השנייה תעלה ממצאים של אסטרטגיות התמודדות ואילו התמה האחרונה תציג חוויות הצלחה וכישלונות בשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים בכיתה רגילה.
הפרק הרביעי פרק הדיון אשר יתייחס גם לממצאים עיקריים של המחקר וגם לסקירה ספרותית. ולאחר מכן פרק הסיכום של העבודה המחקרית הכולל בין היתר מסקנות מרכזיות המצביעות על קיומם של אתגרים שונים בשילוב וכולל גם הצעות להמלצות יישומיות בפועל בתוך כותלי בתי הספר בחברה הדרוזית.
לבסוף תודגש התייחסות לכתיבה רפלקטיבית אישית מתהליך המחקר.