שחיתות הנה תופעה בינלאומית, המוגדרת לפי אחד החוקרים כשימוש בלתי הולם של משרדים ציבוריים למטרות פרטיות (Svensson, 2005). באופן כללי שחיתות נתפסת כאיום על החברה, ומדובר בבעיה הדורשת טיפול ארוך-טווח. בחלקים מהציבור קיימת הנחה כי נבחרי הציבור ברשויות המקומיות הנם מושחתים, ועבודת מחקר זו בוחנת זאת, כאשר ההתמקדות העיקרית הנה בפן העיקרי של השחיתות –בשוחד ובמועצות המקומיות ברמת הגולן –מג’דל שמס, בוקעתא, מסעדה.
שיטת המחקר בעבודה זו הינה איכותנית המתבססת על תשע ראיונות (ראה נספח) עם עובדים משלושת המועצות המקומיות, מג’דל שמס, בוקעאתא, מסעדה. ושאלת המחקר המרכזית הינה כדלקמן:
האם עובדי המועצה וראש המועצה מקבלים שוחד לטובת קידום אינטרסים של קרובי חמולות/משפחות גדולות שתמכו בהם?
ממצאי המחקר העלו שאין במועצות המקומיות ברמת הגולן תופעת שחיתות בוטה או נראית לעין בקרב עובדי המעוצה וראשי המועצה. אלא יש מוסר לעבודה נאמנות ונלחמים בשחיתות ובפעולות העוברות על החוק, אך מצד שני חלקן טענו שאכן קשרי משפחה חמולה יכולים להשפיע על ראש המועצה וחברי הקואליציה באופן תיאורטי ולגרור אותו/אותם לאינטרסים שלהם, אך הדבר לא כך במועצות המקומיות ברמת הגולן. ובנוסף נקודה מעניינת שעלתה ששחיתות לא בהכרח באה מקשרי חמולה או משפחה אלא יכולה להיות מסיבות אחרות. לכן קשרי חמולה או משפחה אכן יכולים להשפיע ולגרום לשחיתות אך הכול תלוי ברמת האמינות והמסירות לעבודה מצד ראש המועצה ועובדי המועצה.
