ספורט

בכל חברה היום רואים בפעילות גופנית כחשובה ומשמעותית באורח החיים של אנשים. קיימים סוגים שונים של פעילות גופנית יש אימוני כוח הנחשבים לפעילות מומלצת לשיפור כוח השריר וגוון יכולות מוטוריות ומפחיתה סיכון לפציעה. מבחינה בריאותית מפחיתים מספר רב של גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, וקשורים בסיכון מופחת למספר מחלות כרוניות (דובנוב-רז, 2019). סוג שני ידוע של פעילות גופנית הינה פעילות אירובית מחקרים שונים התייחסו ליתרונות של פעילות זו, במחקרם של והילטון, צ’ין, קסין והי (Whelton, Chin, Xin & He, 2002) מעלים שפעילות אירובית מפחיתה את לחץ הדם הן אצל אנשים בעלי לחץ דם. במחקרם של (Kramer & McDonald, 2006) העלו את השפעת הפעילות האירובית במהלך ההיריון על שיפור הכושר הגופני, וממריצה את הנשימה ואת מחזור הדם בגוף האדם. במחקרם של (Alizadeh, Kordi, Rostami, Mansournia, Hosseinzadeh-Attar & Fallah, 2013 ) העלו שפעילות גופנית אירובית לסירוגין בעצימות בינונית במשך יותר מ-150 דקות בשבוע היא יעילה יותר מפעילות גופנית מתמשכת בירידה במשקל של נשים עם השמנת יתר ועודף משקל.
לכן בעבודה זו מאוד עניין אותי השפעת אימוני כוח מסוג הרמת משקולות ואימונים אירוביים מסוג ריצה בקרב נשים מעל גיל 35 על עליית במסת השריר וירידה באחוזי השומן בגוף, לכן שאלות המחקר הינם כדלקמן:
כיצד משפיעים אימוני כוח מסוג הרמת משקולות על עלייה במסת שריר ואחוזי שומן?
כיצד משפיעים אימונים אירוביים מסוג ריצות על עלייה במסת שריר ובאחוזי שומן?
העבודה מורכבת מארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו סקירת ספרות המתייחסת לנושאים הבאים: אימוני כוח, אימונים אירוביים, אימוני כוח (הרמת משקולות) והשפעה על עלייה במסת השריר, אימונים אירוביים (ריצה) והשפעה על עליה במסת שריר ואחוזי שומן.; הפרק השני הינו מתודולוגיה המתייחס למטרת המחקר, שאלת המחקר, השערות המחקר, אוכלוסיית המחקר, שיטת המחקר והליך המחקר.; הפרק השלישי הינו ממצאים וניתוחם.; והפרק האחרון הינו דיון וסיכום.

בחברה הישראלית סוגיית בני נוער בסיכון הינה סוגיה ידועה ועולה רבות בשיח הציבורי. והשיח הציבורי מתייחס לתופעת האלימות בקרב אותם בני נוער בסיכון. נוער בסיכון הינו מונח שקבל תחילה כינויים ושמות אחרים דוגמת “חבורות רחוב”, ” מקופחים תרבותית”, “נמוכי יכולת”, “מנוכרים ומנותקים”. פסיכולוגים, יועצים חינוכיים ועובדים סוציאליים, יחסו את “הסיכון” להתפתות בעיות רגשיות, בעיות התנהגות וסבירות גבוהה להתפתחות של הפרעות רגשיות (גרופר ורומי, 2014). ולגבי התנהגות אלימה, אלימות מוגדרת כפעילות אנטי-הומנית, כלומר לא אנושית ולא הולמת נורמות חברתיות, בעלת מטען שלילי ומכוונת לפגוע בזולת או ברכושו ישירות או בעקיפין (ראובני, 2011).
סוגיה מעניינת שעולה הינו האם קשיים קשר בין פעילות ספורטיבית לבין התנהגות אלימה בקרב בני נוער בסיכון. העיסוק בפעילות גופנית בקרב בני הנוער מטפח בריאות גופנית ורגשית ובונה קשרים חברתיים בעלי ערך רב Callender,2010)). פעילות גופנית מציעה הזדמנות למשחק ולביטוי עצמי במיוחד לאותם צעירים עם מעט הזדמנויות, וספורט פועל כחלפוה בריאה לפעולות מזיקות דוגמת שימוש בסמים ומעורבות בפשיעה Andersen et al.,2019)).
בעבודה זו מאוד עניין אותי לבחון ולבדוק את הקשים בין השתתפות בני נוער בסיכון בפעילות גופנית לבין התנהגות אלימה, לכן שאלת המחקר המרכזית הינה כדלקמן:
מה הקשר בין השתתפות בפעילות ספורטיבית לבין שיעורי ההתנהגויות האלימות בקרב בני נוער בסיכון?
בעבודת חקר כמותית זו עלו ארבע השערות מרכזיות:
1) יימצא קשר בין ההשתתפות בפעילות הספורטיבית לבין שיעור ההתנהגויות האלימות בקרב נערים בסיכון.;
2) יימצאו הבדלים מובהקים ביחס לגיל הנערים כך שנערים בטווח גלאים 12-14 ידווחו פחות על התנהגויות אלימות בהשוואה עם נערים בטווח גלאים 14-18 שנים.
3) לא יימצאו הבדלים מובהקים בדיווח על ההתנהגויות האלימות בהשוואה בין אזורי המגורים השונים של הנערים בעיר שפרעם.
4) יימצאו הבדלים מובהקים בדיווח על התנהגויות אלימות בהשוואה בין נערים הגדלים עם זוג הורים לבין נערים ממשפחות חד הוריות.
העבודה מכילה ארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו פרק סקירה ספרותית שהתייחס לנוער בסיכון, אלימות בקר בבני נוער, פעילות ספורטיבית בקרב בני נוער, פעילות ספורטיבית מצמצת התנהגות אלימה בקרב בני נוער; הפרק השני מתודולוגיה, הפרק השלישי הינו ניתוח הממצאים של השאלונים לפי SPSS,; והפרק הרביעי הינו דיון,; פרק חמישי ואחרון סיכום ורפלקציה אישית.

גיל הבגרות נחשב לגיל שבו המתבגרים עוברים שינויי משמעותי פיזיולוגי, והם מרגישים יותר עצמאיים ופחות תלויים בהורים. והם נמצאים בתקופה שבה הם לחוצים נפשית, רגשית ובריאותית. בנוסף בגיל הבגרות דימוי הגוף משפיע על הדימוי העצמי (הס וקונסטנטיני, 2010).
התזונה בגיל ההתבגרות היא תזונה “לקויה” שלא מכילה את כל הערכים התזונתיים שהגוף צריך אותם, דבר זה עלול לגרום לנזקים שונים בתפקוד הגוף. להורים ולחברה החיצונית יש השפעה על הרגלי תזונה אצל גילאים אלה, וזה מתבטא באכילת מזון לקוי ולא סדיר (מנצ’ל, 2015).
סוגי המאכל שהמתבגרות מעדיפות הוא “אוכל מהיר” המכיל הרבה שומנים והלא קשור לעולם הבריאות כלל. דבר שעלול לגרום להשמנת יתר שמלווה מחלות שונות כמו מחלות לב. השמנה אצל מתבגרות נגרמת בעקבות אי הקפדה על תזונה נכונה וחוסר בפעילות גופנית כמו: ישיבה ממושכת מול מחשב ללא פעילות פיזית כלשהיא (Yi Chou, Rashad, & Grossman, 2008).
השמנה בגיל ההתבגרות עלול לגרום לאותו ילד/ילדה לביטחון ולדימוי עצמי ירוד וזה בא על ידי רקע חברתי שילדים אחרים עושים מאותו ילד צחוק, דבר שמוביל לכעס רב ואף לבדידות ועוד למחשבות שליליות שיכולות להשפיע לרעה על אותו הילד.
לכן בעבודה זו בחרתי לדון בנושא תפריט תזונה בקרב תלמידות בגיל ההתבגרות, ובחרתי לדון בשאלת המחקר הבאה:
מה משפיע על תפריט התזונה בקרב תלמידות בגיל התבגרות?

העבודה מורכבת מארבעה פרקים עיקריים, הפרק הראשון הינו סקירת ספרות מקצועית שבאה לדון בנושאים שונים: השמנת יתר, מסעדות לאוכל מהיר כגורם להשמנה, תזונה, תזונה והשפעת הורים, תזונה והשפעות בתי ספר ומנהלים, פעילות גופנית, השפעת הורים לגבי פעילות גופנית, בתי ספר ופעילות גופנית, שותפות בין מורים לתלמידים, גיל התבגרות, דימוי עצמי ודימוי גוף. הפרק השני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שיטת המחקר, שאלת המחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, הליך המחקר, שיטת הניתוח, אתיקה. והפרק השלישי הינו ניתוח ממצאי הראיונות לפי שיטת התמות, ולבסוף פרק דיון וסיכום.

לתחרויות ספורט ברמה בינלאומית מאז ומתמיד הייתה חשיבות לאומית ופוליטית להרבה מדינות, לפנה”ס,בימי הביניים, ועד היום. עד המאה ה-16 היה השימוש בסמים לשם שיפור הביצועים של הספורטאים תופעה מוכרת ומאושרת. עד שנאסר השימוש בתוספים מזינים וסמים לשימוש ספורטאים. כאשר הקפאין היה גם נחשב לחומר מזין ומתמרץ את היכולות של הגוף , עד שהסוכנות הבינלאומית כנגד סמים בספורט (WADA) הורידה את הקפאין מרשימת החומרים האסורים ב- 2004, ספורטאים רשאים לצרוך קפאין כאוות נפשם לפני ובמהלך תחרויות.
לאור המציאות המשתנה עם הזמן בנושא קפאין, והמחקרים בספרות המקצועית עם המחלוקות לגבי השפעת הקפאין על ביצוע ספורטאים, החלטתי לבצע מחקר בבית ספר תיכון בכפר עין מאהל. בקרב נערים בני גילאים 16-18 במהלך שיעור ספורט. על ידי בדיקת הביצועים שלהם בריצה בשני מקצים מקצה ראשון 60 מטר, ומקצה שני 500 מטר. וכל אחד יבצע שתי ריצות בכל מקצה, אחת ללא צריכת קפאין (כוס קפה) והשנייה עם צריכת קפאין ( כוס קפה). לכן שאלת המחקר של עבודה זו:
האם הקפאין משפר את תוצאות ריצת 60 מטרים או 500 מטרים בקרב בני-נוער בגילאים 16-18 (תיכון)?
והשערת המחקר:
במקצה הקצר 60 מטר יש השפעה חיובית, ובמקצה 500 מטר לא בהכרח תהיה השפעה חיובית.
עבודת המחקר בנויה ממספר פרקים עיקריים, תחילה סקירה ספרותית בנושא סמים וקפאין, לאחר מכן מתודולוגיה, דיון וסיכום. תוך התייחסות להשערת המחקר ושאלת המחקר.
לעבודה זו תרומה רבה למחלקות ספורט בכל בתי הספר, ולסוכנות הבינלאומית כנגד סמים בספורט. ומומלץ להמשיך בחקר סביב שימוש בקפאין והשפעתו על ביצועי ספורטאים בכל המגזרים והמרחבים בארץ.

הדרוזים ברמת הגולן מאז מלחמת ששת הימים 1967 הפכו להיות בשטח מדינת ישראל, אך הם שונים באופיים ובגישה שלהם כלפי מדינת ישראל מהדרוזים שבשטח המדינה מאז קום המדינה ומלחמת העצמאות 1948. לא כולם עם תעודת זהות כחולה, האוכלוסייה הדרוזית ברמת הגולן מתגוררת בארבעה כפרים למרגלות החרמון: מג’דל שמס, בוקעאתא, מסעדה ועין קניה, ומנתה בשנות התשעים כ- 17 אלף נפש (בן-דוד, 1995). משנת 1967 ועד שנת 1981 הכפרים הללו היו תחת הממשל הצבאי בישראלי. חשוב לציין שהתקופה שבין 1967 ועד 1977 נחשבת בעני הדרוזים והשלטונות גם יחד לתקופת הזוהר של רמת הגולן שבמהלכה הודקו היחסים והאזור ידע תנופת פיתוח ופריחה כלכלית (זבידה, 1988).
על אף היחסים הטובים יחסית של מנהיגי הדרוזים בגולן עם מדינת ישראל הם היו ערים למעמדם הרגיש. מלחמת יום הכיפורים והתבוסה הסורית הוסיפה להרגשת הדילמה ואי הוודאות. הסכם הפסקת האש 1974 עם סוריה, הדרוזים בגולן שחששו לעתידם התחילו לגלות נטייה גוברת לעבר סוריה, ולעומת זאת איפוק והסתייגות כלפי ישראל. מאז ועד היום האירועים השונים שהתרחשו בסוריה ועד למלחמת האזרחים היום בסוריה שמים את התושבים הדרוזים במעמד לא יציב ובאי וודאות, שמסיט אותם ומפלג אותם לפלגים שונים, אלו ששומרים אימונים למולדת סוריה ולא מחזיקים בתעודת זהות ישראלית, ואחרים שכבר רואים את עצמם יותר ישראליים ועם תעודת זהות ישראלית.
זהות בסמני שאלה משתקפת גם בנושא הספורט בקיומה של קבוצות כדורגל בליגה ישראלית, שעד היום לא הייתה קבוצה אחת מהגולן בליגה ישראלית שלא תחשב כמשתפת פעולה עם השלטון ומזדהה בפומבי עם המדינה. לפי חוקת התאחדות הכדורגל בגולן, שהיא חלק בלתי נפרד מההתאחדות הסורית חל איסור על שילוב מועדוני הכדורגל של הגולן בליגות הישראליות, כלומר כל שחקן מקומי אסור לו לשחק בליגה הישראלית ומי שכן משחק לא יכול לשחק בליגה המקומית (ארכיון ההתאחדות הספורטיבית בגולן, 1982).קבוצת ממבע הינה הקבוצה הדרוזית הראשונה מהגולן בליגה ישראלית. עבודה זה תענה על שאלת המחקר המרכזית: כיצד משקפת השתתפות הקבוצה בליגה הישראלית את התמורות הגיאו-פוליטיות ברמת הגולן?
בעבודה זו אשתמש בשיטת מחקר איכותני ובתיאוריה של מודל המחאה, מועדון ספורט זה מועדון ספורט אתני שמתבסס על קבוצה של אנשים מאותו מוצא, למרות זאת אני לא שלמה עם זה כי בחלק מתשובות השחקנים הביעו על קשר חזק וטוב בינם לבין שאר השחקנים מדתות אחרות, גם שישנה אפשרות שבשנה הבאה גם יהיו שחקני רכש כי אחת ממטרות הקבוצה היא לשתף פעולה ולעודד דו קיום. לצורך העבודה ראיינתי ששה שחקנים, וצפיתי בהם ובקבוצה לאורך כל תקופת הליגה, אני מכירה את הקבוצה טוב מאוד כי אני תושבת רמת הגולן ואנחנו מעט אנשים בנוסף שחלק מהשחקנים חברים שלי.

בעידן של היום יש מודעות רבה לאורח חיים בריא ולפעילות ספורט בקרב כלל האזרחים מתבגרים ומבוגרים כאחד. השתתפות בפעלות ספורטיבית יכולה למלא תפקיד חשוב בהתפתחות חיובית של צעירים, ויש לזה תרומה משמעותית מהיבט פיזי, חברתי ואינטלקטואלי (Jones, Arcelus, et al., 2017).
לפעילות הגופנית יתרונות רבים היא תורמת לשיפור הבריאות הגופנית, הנפשית, איכות החיים, הכוח וגמישות הגוף ואף מגדילה את הסיכויים לחיים עצמאיים בגילאים מבוגרים, וכל אלו משפרים את הדימוי העצמי ודימוי הגוף אצל הפרט (הולנדר, נוי, לוי, 2012). כמו כן, הפעילות הגופנית משפרת את יכולת הריכוז והלמידה, מקטינה מתח ודיכאון, מגדילה את פריון העבודה, משפרת תפקוד נפשי ומיני ומאיטה את תהליך ההזדקנות, ומעלה את הדימוי העצמי אצל הפרט (Das & Horton, 2016). שני המונחים המרכזיים שעולים בעבודה זו זה דימוי עצמי ודימוי גוף, לגבי הדימוי עצמי הוא מורכב מהיבטים רבים דוגמת: העצמי החברתי, העצמי האקדמי, העצמי הרגשי, העצמי המוסרי, העצמי המשפחתי והעצמי הפיזי (Maiano, Begarie, Morin & Ninot, 2009). ולגבי דימוי גוף, הינו מונח המתאר את הדרך שבה אנשים חושבים, מרגישים ומתייחסים לגופם (Cheng & Mallinckrodt, 2009).
בעבודת מחקר זו מאוד עניין אותנו תחום שלא קיימים מחקרים הדנים בנושא באופן ישיר, וזה אם הורים לנערים מתבגרים תופסים את הפעילות הגופנית כמשפיעה על הדימוי העצמי ודימוי הגוף באופן חיובי. ולכן שאלת המחקר הינה כדלקמן:
מהי תפיסת ההורים לגבי דימוי עצמי ודימוי גוף בקרב ילדיהם המבצעים פעילות גופנית?
השערת המחקר: יימצא שהורים לנערים מתבגרים תופסים את הפעילות הגופנית כמשפיעה על הדימוי העצמי ודימוי הגוף באופן חיובי.
העבודה מכילה ארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו סקירת ספרות הדן בנושאים : בני נוער ועיסוקים בספורט; מאפיינים חברתיים של עיסוק הנוער בספורט; דימוי עצמי;דימוי גוף; הקשר בין ספורט לדימוי עצמי ודימוי גוף.; הפרק השני מתודולוגי: מטרת המחקר, שאלת המחקר, משתני המחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, הליך המחקר, שיטת המחקר, מגבלות המחקר.; פרק שלישי ממצאים, פרק רביעי סכום ורפלקציה.

תיאור התופעה הנחקר
בעידן המודרני ועם התקדמות הטכנולוגיה והתעשייה במדינת ישראל, מוצאים את החינוך הגופני והספורט לא בראש סולם העדיפויות להשקעת תקציבים מצד הממשלה, העיריות, והמועצות המקומיות והאזוריות. אך בהיותנו בחור ובחורה דרוזים המתגוררים בכפרים דרוזים ואשר באימונה שלנו מתייחסים לחשיבות רבה לאדם, ומתארים אותו כישות המורכבת מגוף,נפש,ושכל בריאים. ושעל האדם לשמור על גופו מכוון שהינו ביתה של הנשמה וללא גוף בריא נפגעת הנשמה וגם השכל. לכן מרגיש צורך וחשיבות לחקור תופעה זו, במלים אחרות האם החינוך הגופני והספורט בבתי הספר הדרוזיים עדיין נחשב כנורמה חברתית וכמנוף חינוכי ערכי.
שאלת המחקר
באיזה אופן נתפס מעמד שיעור החינוך הגופני בקרב מורים בשלושה בתי ספר דרוזיים בכפרים בית ג’אן, פקיעין ובקעאת’א?

תרומת המחקר
למחקר יש תרומה לסגל ההנהלה האחראי על מערך השיעורים בשלושת בתי הספר המשתתפים במחקר, ועל מעמד וחשיבות השיעורים השונים באותו בית ספר. לכן מחקר זה תורם רבות לשלושת בתי הספר להבין איך המורים תופסים את מעמד שיעור החינוך הגופני בבית ספר. ובכך ידעו אם לשפר את המעמד הזה או אם לשמור על מעמד זה.

בעידן החדש של החיים ובשנו העשרים עם ההתקדמות הטכנולוגית והתעשייה השונה, האדם חשוף לפיתויים רבים הזמינים לכולם בקלות רבה, אם זה אוכל מהיר, עישון, אלכוהול, חשיפה לשמש ועוד. חלק נלחמים בגוף ע”י דיאטה וחלק ע”י פעילות ספורטיבית על מנת לשמור על גוף תקין ובכל זאת לא מצליחים. ואחרים מושפעים מלחצי העבודה והסביבה ופוגעים במערכת העצבים וכלי הדם בגוף ועוד הרבה דוגמאות הגורמות והחשופות לפגיעה ישירה בגופנו. לכן היה לי חשוב בעבודה הזאת להעמיק את הידע של הקורא בנושא אורח חיים בריא, שדרך ההבנה של ביטוי זה וכמובן תוך מימוש מה שנלמד יוכל האדם לשמור על איכות חיים והרגשה טובה יותר. אורח חיים בריא מתייחס לסגנון חיים מה שדורש מהרוב לעשות שינוי מהותי בהרגלי החיים, מאכילה, פעילות ספורט, התמודדות עם סטרס, עישון, חשיפה לשמש ועוד. לכן עבודה זו מחולקת לנושאים ולפסקאות שכל נושא נקשר לאורח החיים הבריא, ובכך עם למידה של כל הנושאים האלו, יוכל הקורא לגבש לעצמו הרגל חיים חדש או במלים אחרות אורח חיים בריא יותר ומותאם למצבו הנוכחי.

אלימות בספורט הינה תופעה מכורת וידועה בארץ ובעולם. ועם השנים תופעה זו הפכה להיות בעיה חברתית. תופעה זו במגמת עלייה בסוגי משחקים שונים אם זה כדורגל, אגרוף, בסבול, כדורסל ועוד סוגי ספורט מקצועיים (Goldstein, 2012). עבודה זו מתמקדת באלימות במגרשי כדורגל, אלימות זו שמוכרת ובאה לידי ביטוי לעיתים בגלל שיח גזעני של אוהדים דוגמת אוהדים של בית”ר ירושלים הקוראים “מוות לערבים” המשמעות מאחורי סיסמה זו שחוצה גבולות האצטדיון ומתייחסת לבעיה חברתית פוליטית, שמשמעותה לגרם את הערבים ממדינת ישראל שהיא מדינה יהודית ציונית (בן-פורת, 2016).
מאמנים ומנהלים נוטים להאשים את האוהדים, ומעלים שאלימות היא שמושכת אותם למשחק מלכתחילה. ספורטאים אומרים לעתים קרובות שהם מתנגדים לאלימות, אבל מאמנים מצפים מהם לכך. האוהדים מצדיקים זאת על ידי ייחוס אגרסיבי לספורטאים ולהיבטים מצביים של המשחק- אתה לא יכול לשחק הוקי או כדורגל, למשל, ללא אלימות (Goldstein, 2012).
בן שלום ואחרים (2021) מעלים ששיח אוהדים ברשתות חברתיות יכול להשפיע גם על האווירה במשחק ועל האלימות של השחקנים. לכן בעבודה זו מאוד עניין אותנו לבחון ממצא זה, ולבדוק אם שיח אוהדים אם ברשתות חברתיות ואם במגרש אכן מנבא או מניע אלימות במגרשי כדורגל. לכן שאלת המחקר הינה כדלקמן:
כיצד שיח אוהדים מנבא/מניע אלימות במגרשי כדורגל?
העבודה בנויה מארבעה פרקים עיקריים, הפרק הראשון הינו סקירת ספרות המתייחסת לנושאים: אלימות ,אלימות בספורט, אלימות במגרשי כדורגל, שיח אוהדים והשפעתו על אלימות במגרשי כדורגל.; הפרק השני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, כלי המחקר, אוכלוסיית המחקר, שיטת המחקר, הליך המחקר, ניתוח הנתונים ואתיקה.; פרק שלישי הינו ניתוח הממצאים של הראיונות ומציג חמש תמות מרכזיות שתומכות במענה על שאלת המחקר.; הפרק הרביעי והאחרון הינו דיון וסיכום.

נושא העבודה יהיה ספורט ומגדר העבודה תדבר על מעורבותם של נשים בתחום הספורט. פעילות גופנית מוגדרת ככל תנועה של הגוף אשר נגרמת כתוצאה של הפעלת השרירים ואשר מביאה בצריכת אנרגיה. פעילות ספורטיבית אירובית עיקר האנרגיה הדרושה לה מתבססת על צריכת חמצן (דובנוב-רז, אריאלי, בר יוסף, גולן,דותן, נבות-מינצר, נמט, פלק, צוקר-טולדנו, וקונסטנטיני, 2019).
נשים מרגישות מקופחות ולא מצליחות לממש את עצמם שילובן של הנשים הוא תהליך של שינוי חברתי. נשים בדרך כלל מודרות מתחומי ספורט מסוימים וזאת מהסיבה שלגברים יש יכולות פיזיות שהם מחזיקים בהם שכביכול הם גבוהות יותר מנשים וזאת כתוצאה מהבדלים ביולוגיים בין המינים. כמו כן ישנן דעות שנשים הן פחות חזקות פיזית, פחות אגרסיביות תחרותיות ואין להן את כוח הרצון והמוטיבציה בכדי להשתוות לגברים בענף. מדובר באפליה שיש צורך לתקנה בכך שיש צורך לשנות חוקים ונורמות בספורט שיהיה שוויון אפשרויות בין המינים ולעודד יותר נשים לעסוק בספורט תחרותי.
שאלת המחקר המרכזית:
האם ישנה אפליה בין נשים לגברים בתחום הספורט לעומת שוק התעסוקה?
יש בעבודה ארבעה פרקים: הראשון הוא סקירת ספרות על ספורט בקרב נשים ,השני יהיה מתודולוגיה ,הפרק השלישי הינו ניתוח הממצאים והצגת שלוש תמות מרכזיות: נשים מקבלות הזדמנויות שוות לגברים בתעסוקה במשק הישראלי, בתחום הספורט נשים מועסקות באופן שווה לגברים, נשים חוות קשיים בתעסוקה בתחום הספורט בגלל סטריאוטיפים וסטיגמות.; הפרק האחרון בעבודה הינו דיון וסיכום.

מבוא :
גמישות היא אחד ממרכיבי הכושר הגופני, יש לטפחה כשאר המרכיבים. עם זאת, אין תמימות דעים לגבי הדרכים לשיפור הגמישות, לגבי היחס בינה לבין שאר מרכיבי הכושר ואף מידת נחיצותה . למעשה, גמישות היא מרכיב הכושר השנוי במחלוקת יותר מכל שאר המרכיבים, ניתן למצוא קשת רחבה של דעות בעד ונגד אימון מתיחות. יש לזכור כי כמו לכל אימון אחר גם לאימון הגמישות צריכה להיות מטרה שתהלום את סוג הגמישות הרצויה.
במסגרת מחקר זה, נבחן את ההשערה של אפקטיביות שיטת האימון האקטיבית לעומת שיטת האימון הסטטית .

שיטת המחקר
המחקר הינו מחקר כמותי, שמתבסס על שיטות מחקר הכוללת איסוף נתונים ופעולות סטטיסטיות לשם הסקת המסקנות. המחקר משתמש במסחן T המשווה בין ממוצעי שני מדגמים בלתי תלויים. שגיאת אלפא < = 0.05. הממצאים ייבחנו את אחוזי השיפור הממוצע של הנבדקים בין שתי השיטות. השערת האפס היא שאין הבדל מובהק בין המדגמים.השערת המחקר ששיטת האימון האקטיבית טובה יותר מהשיטה הסטטית בערך בכ- 5% . כלי המחקר במחקר זה ישתתפו 10 צעירות בגילאי ה- 18 עד ה-25 שנה. הצעירות עוסקות בספורט בתור תחביב שלוש פעמים בשבוע. את הצעירות נחלק לשתי קבוצות : א. קבוצה ראשונה – 5 בנות אשר יבצעו אימוני גמישות בשיטה הסטטית. ב. קבוצה שנייה – 5 בנות אשר יבוצעו אימוני גמישות בשיטה האקטיבית ה- PNF. השערת המחקר שיטת האימון האקטיבית יעילה יותר משיטת האימון הסטטית בשיפור הגמישות במפרק הירך והיא תשיג תוצאות יותר טובות. שאלת המחקר איך משפיעים אימוני הגמישות האקטיביים והפסיביים על שיפור טווח התנועה במפרק הירך?

בחברה הישראלית ישנה מודעת לחשיבות פעילות גופנית באורח החיים היומיומי של מתבגרים ומבוגרים כאחד. פעילות גופנית מוגדרת ככל תנועה של הגוף אשר כתוצאה של הפעלת השרירים ואשר מלווה בעלייה בהוצאת אנרגיה. פעילות גופנית אירובית היא זו אשר עיקר האנרגיה הדרושה לה מיוצרת באמצעות מנגנונים הדורשים חמצן. דוגמת: הליכה, ריצה, שחייה, רכיבה על אופניים, ומגוון רב נוסף של פעילויות בשעות הפנאי (דובנוב-רז, אריאלי, יוסף ואחרים, 2019). פעילות גופנית מהווה גורם משמעותי המשפיע על תחלואה, תמותה ועלויות גבוהות של טיפול רפואי בחברה המערבית. חשוב לציין שבישראל על אף הדיווחים על פעילות גופנית קבועה שהולך ועולה בישראל זה עדיין נמוך יחסית למדינות המערב (בולטין-צ’צשוילי, גלילי ויסציה, 2010).
החברה הישראלית הינה רב-תרבותית ונחשבת לכור היתוך בין קהילות ותרבויות שונות, אך בעבודה זו הדגש הינו על גברים מהעדה הדרוזית. בני העדה הדרוזית הם מיעוט המתאפיין כפטריארכאלי שעבר שינויים רבים במהלך השנים והפכו להיות מיעוט בולט בשילובו בחברה הישראלית בדגש על מערכת הביטחון ותחומים השונים בחברה (חלבי, 1997; Dana,2003).
בעבודה זו היה מאוד חשוב להבין השפעת הפעילות הגופנית בדגש על משחק כדורסל בקרב גברים מבני העדה הדרוזית על מצב הרוח ומערכת היחסים שלהם עם המשפחה והילדים, להלן שאלת המחקר המרכזית בעבודה:
כיצד השתתפות גברים מבוגרים (25-50) דרוזים בחוג כדורסל חובבני משפיע על מצב הרוח והיחסים עם המשפחה והילדים?
העבודה בנויה מארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו סקירת ספרות המתייחס לנושאים הבאים: השפעת פעילות גופנית, כדורסל-משחק כדור סל, הדרוזים- החברה הדרוזית בישראל.; פרק שני מתודולוגיה: מטרת המחקר, שיטת המחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, הליך המחקר, ניתוח הנתונים.; הפרק השלישי הינו ניתוח הממצאים שמציג ארבע תמות מרכזיות שנגזרו מתשובות הראיונות: השפעת אימון כדורסל על מצב הרוח לאחר האימון, השתתפות גברים דרוזים בחוג כדורסל והשפעה על מצב משפחתי, חוויה שגורמת לגברים לחזור כל פעם אחר פעם לחוג כדורסל, השתתפות גברים דרוזים בחוג כדורסל משפיעה על הילדים שלהם.; הפרק האחרון הינו דיון וסיכום שעונה על שאלת המחקר.

גיל הנעורים הינו שלב בחיים שבו הילדים כבר לא ילדים אלא מתחילים להתבגר, אך עדיין לא הגיעו לבגרות שלמה. זה זמן של הפרעות, שינויים ופוטנציאליים בהתפתחות פיזית וגופנית ונפשית. גיל ההתבגרות הינו גיל שיש בו עימותים של הנער בכל כוון אם זה עם התפתחות גופנית, שכלית, הוא לא כבר מי שהיה. וזה חלק בחיים שתחיל לגבש לעצמו זהות ודמות עצמאית לא תלותית. תקופה זו של גיל הנעורים מתאפיינת כסערה, הפרעות ומאבק, לעתים קרונות של אי ודאות פנימית וכאוס, המתבגר הולך וגדל גילוי של הגוף המתבגר מינית והכוח הפיזי שלו לצד המוח האינטלקט, ובכ עובר מתלות לעצמאות (Wise, 2018). לכן בני נוער אלו עוברים שלהים של התפתחות באישיות שלהם בהערכה העצמית, הביטחון העצמי, הדימוי העצמי. ובכך כל פעילות וחוויה שהם עוברים יכלה להיות מחזקת או מחלישה את הדימוי העצמי שלהם ואת היכולת שלהם להסתגל במסגרות ופעילויות שונות בחייהם. וזה משפיע על המאפיינים החברתיים שלהם, להשתתפות בפעילות ספורטיבית במהלך הילדות ובגיל ההתבגרות יש יתרונות חשובים לבריאות גופנית, פסיכולוגית וחברתית, תוכנית לפיתוח נוער המבוססות על ספורט מחוץ לבית הספר גם מקדמת מגוון רחב של למידה ופיתוח כישורי חיים Andersen,2019)).
לכן בעבודה זו עניין אותי נושא מאפיינים חברתיים של בני נוער תלמידים בבית הספר העוסקים בספורט, לכן שאלת המחקר הינה כדלקמן:
מה המאפיינים החברתיים של העיסוק של תלמידים (בני נוער) בגיל בית ספר בספורט?

העבודה מורכבת משני פרקים מרכזיים הפרק הראשון הינו ספורט בקרב בי נוער, הפרק מתייחס תחילה להגדרת אוכלוסיית הנוער; עיסוק נוער ובספורט; מאפיינים חברתיים של עיסוק הנוער בספורט.; הבדלים כלכליים ומעמדיים בספורט. הפרק השני הינו דימוי עצמי בקרב התלמידים ופרק זה מתייחס תחילה ל: דימוי עצמי; דימוי עצמי בקרב התלמידים; הקשר בין ספורט לדימוי העצמי. לכן שני הפרקים לעיל מתייחסים לעיסוק בני נוער בספורט, דימוי עצמי, והקשר בין ספורט ודימוי עצמי כך שלדימוי העצמי השפעה ניכרת על המאפיינים החברתיים של אותו נער העוסק או לא עוסק בספורט.

עבודה זו באה לדבר על פעילות גופנית והשפעתה על נשים בהיריון, על מצב הרוח והדיכאון בעת היריון. מצב הרוח יכול לתרום או לפגוע בפעילות היומיומית של האדן, האדם יכול להיות במצד רוח שלילי או חיובי. המצב החיובי משפיע על האדם מבחינת סיעור מוחות, יצירתיות, וחשיבה יוזמת ומקדמת, ואך גם מצב רוח חיובי יכול לפעול גם לא לטובה. (Blaney, 1986; Forgas, 1992, 1995; גרדנר, 1985; ולואומלה ולאקסון). נושא אחר המתקשרא למצב הרוח הינו הרגשת הדיכאון אשר ניתן להציגו כעצבנות, דכדוך, או מלנכוליה. האדם הדיכאוני עלול לאבד את יכולתו ליהנות מכל הסובב אותו (קפלן וקפלן, 2004).
אך בעבודה זו בחרתי לדון בשאלת המחקר הבאה:
באיזה מידה פעילות גופנית משפיעה על מצב רוחן ומפחיתה מרמת הדיכאון של נשים בהיריון?
שיטת המחקר בעבודה הינה כמותית המתבססת על שאלון מובנה (ראה נספח) הבודק מצב הרוח והדיכאון של נשים בהיריון, ומחולק לשתי קבוצות נשים אחת בהיריון שעושה שפורט והשנייה בהיריון שלא עושה ספורט.
המסקנות שעלו שפעילות גופנית אכן משפיעה במרה גובהה על מצב רוחן ומפחיתה באופן משמעותי את רמת הדיכאון של נשים בהיריון. הן מרגישות שפעילות גופנית עוזרת ומפחיתה מרמת הדיכאון לאחר הלידה ובמהלך הלידה במרה גבוהה מאוד. וגם עוזרת למוטיבציה, למצב הרוח ולהפחתת הלחץ. לכן אין ספק שפעילות גופנית מהווה פעילות שעוזרת ותומכת בנשים שבהיריון.

במאה העשרים ואחד עם התקדמות הטכנולוגיה והתעשייה אורח חיים בריא הינו הכרחי לכלל האוכלוסייה צעירים, מבוגרים, נשים וגברים כאחד. כל אחד מאיתנו חשוף בחיי היומיום לאוכל מעובד לא בריא, לטכנולוגיה המקלה עלינו ניידות אם זה ברכב, או מעליות או דרגנועים, כל אלו מורידות תנועת האדם ובכך פוגעת בבריאותו. בנוסף מקצועות שונים מצריכות ישיבה רבה מול המחשב,חשיפה לחומרים מסוכנים, חשיפה לקרינה ויכולות לגרום לפגיעה בשמיעה, פגיעה בראיה, למחלות כרוניות ואחרות, לכן שום אדם לא מוגן ואורח חיים בריא הכרחי לכולנו (דובנוב-רז ובארי,2011).
גיל המעבר ולאחריו בקרב נשים בגילאי (55 ומעלה) מאופיינת בשינויים הורמונאליים המשפיעים באופן ניכר על צפיפות העצם, ועולים להוביל לדלדול העצם וסיכונים רפואיים נוספים. במקרה של שבר זה יכול להוביל להשבתה מתפקוד גופני ובפגיעה באיכות החיים, לכן פעילות גופנית נחשבת למשפיעה על צפיפות העצם ומנעת מצבי קיצון (Bolton er al., 2012; Marques et al., 2011). לכן מעבר למניע האסטטי והחיצוני בקרב נשים בגיל המעבר לבצע ספורט, יש גם סיבה בריאותית ועוד.
לכן בעבודה זו מאוד עניין אותנו, לבדוק מה השפעת הפעילות הגופנית על נשים בגיל המעבר וכיצד משפיעה הפעילות על הנשים בגיל המעבר, גיל שמאוד חשוב לכל אישה להכיר, לכן שאלות המחקר הן כדלקמן:
האם הפעילות הגופנית משפיעה על נשים בגיל המעבר?
כיצד משפיעה הפעילות הגופנית על הנשים בגיל המעבר?
העבודה מצגיה שלוש השערות מחקר, כדלקמן:
1. קיים קשר חיובי בין תדירות ועוצמת הפעילות הגופנית לבין תפיסת יתרונות הפעילות.
2. יימצא שנשים בגיל המעבר המתאמנות באופן סדיר בסטודיו, פעילות גופנית במידה רבה יותר מנשים שאינן פעילות במסגרת סדירה.
3. יימצא שנשים בגיל המעבר המתאמנות באופן סדיר בסטודיו, הן בעלות מודעות ליתרונות של הפעילות הגופנית במידה רבה יותר מנשים שאינן פעילות במסגרת סדירה.