התעסוקה בישראל גדלה באופן משמעותי מרשית שנות האלפים והיא גבוהה יותר מאשר בארצות הברית ובמדינות ה-OECD. נכון לשנת 2015 עמד שיעור התעסוקה בגילאי 25-64 על 81.5% לגברים ו-71.3% נשים. הגידול בתעסוקה הוא תופעה גורפת וחוצת מגזרים, רמות השכלה וקבוצות גיל (אקשטיין, ליפשיץ ולרום, 2017). ולגבי החברה הערבית, הערבים המהווים, כאמור, 18% מהאוכלוסייה בגיל העבודה, מהווים רק 13.1% מכוח העבודה האזרחי.דפוס ההשתתפות של ערביי ישראל מאפיינים בשיעורי השתתפות נמוכים של נשים בכוח העבודה ופרישה מכוח העבודה בגיל צעיר יחסית אצל הגברים. אך עם השנים שיעור ההשתתפות של הגברים בשוק העבודה יורד אך זה של הנשים עולה, וזה תואם לשינויים שמתחוללים במדינות מערביות רבות(ישיב וקסיר, 2013).
בעשור האחרון גדל מספר האקדמיים הערבים בארץ בצורה משמעותית. בעוד שבשנת 2001 כ- 43,000 ערבים שהיוו 7.2% בגילאי 18-67 היו בעלי תעודה אקדמית, הרי שבשנת 2011 שיעורם גדל, והם היוו 12.4% מכלל האוכלוסייה הערבית בארץ. אקדמיים אלה מנסים להשתלב בשוק העבודה ולהיכנס לענפי תעסוקה חדשים (ליס גינסברג, 2013).
ובשנים האחרונות ניכר שיפור משמעותי בהשלכה בקרב נשים ערביות ושיעור הזכאות לבגרות ולהפניה להשכלה גבוהה. שיעור התעסוקה של ערביות עדיין נמוך ואינו עולה בקצב מהיר במיוחד, אך ניתן לצפות שמגמת עלייה בהשכלה אכן תביא לעלייה בתעסוקה, שכן נשים ערביות בעלות תואר אקדמי מועסקות בשיעורים גבוהים יותר מאשר נשים ערביות ללא תואר (פוקס ופרידמן ווילסון, 2018).
לכן נשים ערביות משכילות ואקדמיות השאלה אם הן מצליחות למצוא מקום תעסוקה מתאים להשכלתן ובצל התרבות הערבית המסורתית והמגבילה במידה מסוימת את האשיה הערבייה, ובכך גם המעמד של האישה הערבייה שהינו ירוד מזה של מעמד הגבר, לכן עניין אותי בעבודה זו לדון בשאלת המחקר הבאה:
כיצד נשים ערביות משכילות חוות תעסוקה לא במקצוע שלמדו?
העבודה מורכבת מארבעה פרקים עיקריים, פרק ראשון המציג סקירה ספרותית המתייחסת לנושאים: המשק הישראלי, תעסוקת ערבים בישראל, מגמות בהשכלה הגבוהה בקרב המיעוט הערבי, כניסת נשים ערביות לשוק העבודה. הפרק השני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, שיטת המחקר.הפרק השלישי והינו ניתוח הממצאים אשר בו מוצגים הניתוחים לפי שיטת התמות, ומתחת לכל תמה שקלול תשובות המרואיינות וציטוטים, ומכיל שבע תמות עיקריות שבאות לענות על שאלת המחקר: בחירת מקצוע באקדמיה ותאימות למשק; הרגשה שהלימודים האקדמיים היו בזבוז זמן; חסמים וקשיים שמנעו מציאת משירה המתאימה למקצוע; השיוך התרבותי הלאומי השפיע על המצב התעסוקתי; אפליה על רקע לאומי בעת הגשת מועמדות למשירה; מעמד האישה הערבייה בחברה הערבית והשפעתו על אי מציאת עבודה; המניעים לעסוק במשירה שלא תואמת המקצוע. ולבסוף פרק אחרון דיון וסיכום.
האם בעיית הזיהום הסביבתי מכמות הרכבים הגדולה במדינת ישראל, הצפיפות והפקקים גרמו לשינויים מהותיים במדיניות משרד התחבורה במדינת ישראל. מה שהוביל להשקעת תקציבים רבים לשיפור התשתיות של התחבורה הציבורית המטרה להוריד את השימוש ברכבים פרטיים, ולגרום לקהל הציבור בארץ לעבור לתחבורה ציבורית אשר נותנת את השירות, ללא פקקים, וזיהומים רבים. לכן מדיניות זו בשנים האחרונות (שני העשורים האחרונים משנות ה- 90 הכנסת תחרות לענף התחבורה הציבורית החלטת ממשלה) הביא לשינוים ארגוניים בחברות לתחבורה ציבורית בעיקר בגלל התחרות הקשה יותר. לכן חברת “אגד” שהחזיקה שנים רבות ברוב עמף התחבורה הציבורית, נתקלה בבעיה לאור התחרות הקשה והשינויים במדיניות משרד התחבורה. ובכך חשוב לי בעבודת מחקר זו לענות על שאלת המחקר הבאה:
באיזה אופן השפיעו השינויים בתחבורה הציבורית במדינת ישראל בעשור האחרון על חברת אגד ועובדיה?
חשוב להבין שתחבורה ציבורית הינה זכות של כל אדם, זכות בסיסי והכרחי, מכוון שזכותו של כל אזרח במדינת ישראל לעבור ממקום למקום על מנת להמשיך בפעילות היומית שלו. לכן חשוב לי היה להציג בעבודה זו בסקירה הספרותית את חשיבות התחבורה הישראלית לאזרח, ולאחר מכן במחקר עצמו לנסות ולהבין איך שינויים במדיניות משרד התחבורה והשינויים בענף התחבורה הציבורית השפיע על חברת “אגד” שנחשבת חברה החזקה ביותר.
לכן עבודת מחקר זו בנויה ממספר פרקים עיקריים, תחילה סקירת ספרות שבה מתייחסת בפרק א’ ל: תחבורה כזכות לניידות, פיתוח תחבורה ציבורית, תחבורה ציבורית בבירה ירושלים, חשיבות התחבורה הציבורית, חברת אגד, זיהום אוויר מתחבורה ציבורית –אגד. לאחר מכן בפרק שני מציגה את המתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, השערת המחקר, אוכלוסיית המחקר, שיטת המחקר, לאחר מכן פרק ג’- ממצאים, ופרק אחרון דיון ומסקנות.
מצבי חירום בכל חברה יכולים להשפיעה משמעותית על התנהגות וחוסן החברה. מצבי חירום יכולים להיות נגיף דוגמת נגיף הקורונה נגיף הקורונה גורם נזק לדרכי הנשימה, בליווי חום, שיעול, קוצר נשמה, , ובמקרים קיצוניים גורם לדלקת ריאות, לתסמונת נשימתית חדה ולאי ספיקת כליות (ישראלי, 2020). בנוסף במלחמות, ילדים ונוער החווים מלחמה מעלים קשיים רבים בהסתגלות למערכת החינוך, עקב העומס הרגשי והטראומות שעברו. ילדים במדינות במלחמה סובלים לעיתים גם מקשים פסיכולוגיים, ולא נחשפים לאורח חיים רגיל. חינוך ילדים ונוער במצבי מלחמה דורש מודעות לטראומה ולפיתוח תוכניות מיוחדות המתאימות למבצעים אלו, כולל טיפול נפשי ושיקומי לצד למידה אקדמית (Betancourt, Meyers-Ohki, Charrow & Tol, 2013).
לכן מצבי חירום הופכים את מנהלי בית הספר מאותגרים במציאות חדשה, ומורכבת, שעליה להפגין מנהיגות ולנהל את האירועים בהתאם. לכן מטרת עבודה זו לבחון כיצד אותם מנהי בתי ספר מצליחים להתמודד עם מצבי חירום בבתי הספר, לכן שאלת המחקר בעבודה זו הינה כדלקמן:
כיצד מנהלי בתי ספר תיכון בישראל מתמודדים עם מצבי חירום?
העבודה הינה עבודת מחקרית איכותנית השימוש בכלי מחקר שהינו ראיון חצי מובנה (ראה נספח), אוכלוסיית המחקר מנתה חמשה מנהלי בתי ספר תיכון בצפון הארץ. העבודה מורכבת מארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו סקירת ספרות שהתייחסה לנושאים הבאים: מצבי חירום ובפרט נגיף הקורונה והמלחמות, למידה מרחוק (למידה מקוונת), ניהול בזמן משבר, אתגרים של מנהלי בית ספר בזמן משבר.; הפרק השני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, הליך המחקר, ניתוח הנתונים, אתיקה. ; הפרק השלישי הינו ממצאים המציג ארבע תמות מרכזיות שנגזרו מניתוח הראיונות עם אוכלוסיית המחקר המונה חמישה ממנהלי בית ספר תיכון בצפון הארץ.; והפרק האחרון הינו דיון וסיכום.
במאה העשרים ואחד ארגונים שונים רואים במשאב האנושי ככוח עבודה חשוב שעל הארגון לדעת להפיק ממנו את המרב. לאור זאת, אחריות עבדה נופלת על כתפיהם של המנהלים שאחראים על שמירה על מערכת יחסים חיובית עם העובדים על מנת שיוכלו להניע אותם ולקבל ביצועים גבוהים בארגון. מנהלים אחדים מאמצים מנהיגות מעצבת על מנת להניע עובדים בעבודה, ומנהלים אחרים מאמצים מנהיגות מתגמלת דרך התגמול מניעים עובדים בארגון ((אבוליו, 2004; פופר, 2007(.
אחד הפרמטרים החשובים בעבודה זה מוטיבציה של עובדים, הרבה חוקרים התייחסו להגדרה של מוטיבציה או לפרשנות ממוטיבציה, כך לדוגמה לפי גראנט (Grant, 2008 as cited at: Shahzadi et al., 2014 ) מוטיבציית עובדים: הינה תוצאה של תפוקה, ביצועים ו התמדה. ופרמטר שני שחשוב בעבודה זה שביעות רצון של עובדים, חוקרים שונים התייחסו להגדרה של שביעות רצון בעבודה, אחת הבולטות היא הגדרתו של Locke (1976): “שביעות רצון בעבודה היא רגש חיובי או תחושת הנאה כתוצאה מהערכה של היחיד את עבודתו ומהתנסויות שלו במסגרת העבודה”. פרמטר נוסף לא פחות חשוב בעיני המנהלים זה ביצועים של עובדים, ביצועים הם מבנה בקביעת המאמצים להשגת רמות פריון גבוהות בארגון. גורמים שונים יכולים להשפיע על ביצועי הארגון אם זה סביבת העבודה, יחס המנהל, התרבות הארגונית, הבעיה האישית והקשר העבודה (Saeed et al., 2013).
בעבודה זו עניין אותי לדון בנושא יחסי גומלין חיוביים בין מנהל ועובדים והשפעה על שביעות רצון, מוטיבציה, וביצועים של העובדים בעבודה, לכן שאלת המחקר הינה כדלקמן:
באיזה מידה יחסי גומלין בין מנהל ועובדים משפיעים על שביעות רצון, מוטיבציה וביצועים בעבודה בקרב העובדים?
העבודה מורכבת מארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו סקירת ספרות שהתייחסה לנושא יחסי גומלין מנהל עובד, שביעות רצון בעבודה, מוטיבציה בעבודה, ביצועים בעבודה.; הפרק השני הינו מתדלוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, השערות המחקר, כלי המחקר, אוכלוסיית המחקר, שיטת המחקר, הליך המחקר, שיטת הניתוח, ומגבלות המחקר.; הפרק השלישי הינו: ממצאי ניתוח SPSS של השאלון שחולק ל100 עובדים מאזור הכרמל, והתייחסות להשערות המחקר. ; הפרק האחרון הינו דיון,סיכום ומסקנות.
היום החברה הישראלית מתאפיינת בעידן-פוסט מודרני עידן שהביא איתו הטכנולוגיה, הרשתות המקוונות, ויותר חשוב מזה קריסה ושבירה של אידיאולוגיות שונות שחתרו לבצע שינוי תרבותי בחברה, לצד ההתייחסות לפרט כסובייקט בעל משמעות, והחברה-כמבנה המושתת על סובייקטים, היוצרים בפירושיהם האינדיווידואליים את המרקם החברתי. עידן זה תרם רבות לשינוי חברתי בחברה הישראלית בקרב הנשים, הרבה נשים יצאו לשוק העבודה וראו עצמם חלק בלתי אינטגראלי מהעשייה. על אף שעד היום בישראל בעיית האפליה המינית וקיפוח של הנשים בהיבט המשכורות והתפקידים שמקבלים נהוג. אך חשוב לי לציין שהבעיה המרכזית הינה הנשים הערביות האם יוצאות היום יותר משבער לעבוד ולעזור בפרנוס המשפחה, האם המניע הוא התעודה האקדמית וההשכלה או מאפייני העידן הפוסט מודרני. התופעה של יציאת נשים ערביות לשוק העבודה תופעה מעניינת ומה הסיבה שהן סוף סוף עושות זאת. לכן נושא זה עניין אותי וסקרן אותי והחלטתי לבצע מחקר ולענות על שאלת המחקר הבאה:
האם יש קשר בין תפיסת עולם פוסט-מודרנית לבין יציאת נשים ערביות לעבודה?
העבודה הינה מחקרית המבוססת על ראיון מובנה עם שמונה מרואיינות ערביות נשואות ועובדות. העבודה בנויה משישה פרקים עיקרים פרק א’- פוסט מודרניות, פרק ב’- תעסוקת נשים ערביות בישראל, פרק ג’- הפוסט מודרניות ותעסוקת נשים ערביות, פרק ד’- מתודולוגיה, פרק ה’- ממצאים, פרק ו’- דיון וסיכום.
אחת מהקונוטציות הראשונות העולות מצמד המילים רפואה ונאציזם היא ניסויים בבני אדם, שכן הגרמנים הרבו לערוך ניסויים באסירים במחנות הריכוז שהיו פזורים שתי וערב ברייך השלישי. כמובן שאין הדבר יוצא דופן שכן ההתפתחות בתחום הרפואי תלויה רבות באותם ניסויים אך בגרמניה הנאצית מדובר במימדים שטרם נודעו עוד בהיסטוריה האנושית. אם ננסה לבחון זאת מבחינה אובייקטיבית, הרי שההזדמנות לפיתוחים חדשים במסגרת הפעולה שנוצרה ברייך השלישי הינה אדירה. זאת מן הטעם הפשוט שניסויים בבני אדם הוכחו לאורך השנים כיעילים ביותר במציאת טיפולים, תרופות, חיסונים ועוד. התוצאות שעולות מניסויים כאלו הינן בדרך כלל מובהקות ולכן ישימות לכלל האוכלוסייה.
לאחר מלחמת העולם השנייה התבררו המימדים המדהימים של הניסויים הרפואיים שערכו הנאצים בבני אדם. כמו כן התגלה כי חלק מהניסויים נבע מצרכים צבאיים גרידא ולא ניסויים גנטיים אשר נעשו מטעמים אידיאולוגיים.
מכאן, מטרת המחקר בעבודה זו הינה עד כמה הניסויים הרפואיים שערכו הנאצים תרמו לבני אדם. ושאלתה מחקר המרכזית הינה:
האם הניסויים שערכו הנאצים בבני אדם תרמו לרפואה הצבאית?
המחקר בעבודה זו הינו עיוני המתבסס על סקירה ספרותית המתבססת על מאמרים אקדמיים וקטעי עיתונות המתארים את הניסויים הרפואיים של הנאצים ותרומתם לתחום הרפואה הצבאית בפרט, והתרומה לבני האדם.
העובדה מכילה חמשה פרקים מרכזיים: הפרק הראשון הינו היסטוריה של ניסויים בבני אדם לפני מלחמת העולם השנייה; הפרק השני רפואה וניסויים רפואיים ברייך השלישי; הפרק השלישי ניסויים רפואיים לצרכים צבאיים בגרמניה הנאצית.; הפרק הרביעי דילמות בסוגיות אתיות בשימוש בתוצאות של ניסויים הרפואיים בבני אדם בתקופת השואה.; הפרק החמישי סיכום.
נושא שעולה בשיח הציבורי מזה שנים רבות הינו מעמד האישה בחברה הישראלית, וייצוג האישה בפוליטיקה. במהלך השנים שחווה האישה הדרה בחברה הישראלית, עברו עם השנים שינויים רבים. הנשים התחילו לצאת ללימודים להשכיל,ולעבודה ולתפוס חלק בפרנסת הבית, ותפקידי מפתח במשק. תופעה זו פסחה שנים רבות על הנשים בחברה הערבית, שנחשבת לחברה פטריארכאלית ומסורתית שמעמד האישה ירוד ממעמד הגבר, והשליטה המליאה הייתה בידי הגבר והמשפחה. אך גם בקרב הנשים הערביות חלו שינויים בעשורים האחרונים נשים ערביות התחילו לצאת ללמוד ולהשכיל, ולעבודה מחוץ לבית ולעזור בפרנסת הבית, ובפיתוח קרירה אישית. הנשים הערביות שעברו שנים רבות של הדרה מכבלים של הנורמות המסורתיות של החברה הערבית והשליטה של הגבר, רואות עצמן היום מציגות עצמן ומשמעות קולן בהרבה תחומים ולאחרונה התחילו להישמע בפוליטיקה (עלי וגורדני, 2009; יחיא-יונס והרצוג, 2005; יחיא-יונס, 2003).
לכן בעבודה זו עניין אותי כניסת הנשים הערביות לפוליטיקה המקומית והארצית, וכיצד מצליחות להשתלב. לכן בחרתי בעבודה זו לדון בשאלת המחקר הבאה:
כיצד נשים ערביות משתלבות בפוליטיקה המקומית והארצית?
עבודה זו מורכבת מארבעה פרקים עיקריים, הפרק הראשון הינו סקירת ספרות המתייחסת לנושא נשים בפוליטיקה בישראל, כניסת נשים ערביות בפוליטיקה, ייצוג נשים ערביות בפוליטיקה. הפרק השני הינו מתודולוגיה המכיל מטרת המחקר, שאלת המחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, הליך המחקר, שיטת המחקר. ולאחר מכן הפרק השלישי הינו ניתוח הממצאים של הראיונות, תוך שימוש בשיטת התמות/הקבוצות, והוא מכיל שש תמות עיקריות: נשים בפוליטיקה היום; ייצוג נשי בפוליטיקה משפיע על מעמד האישה הערבייה; מידת עידוד גברים בקידום מעמד האישה; אתגרים, חסמים, והתמודדות כחבר מועצה; מערובות, הצעות, יוזמות, החלטות בתור חבר מועצה; פעילות עכשווית ועתידית מתוכננת כחבר/ת מועצה. והפרק האחרון הינו דיון וסיכום.
במדינת ישראל לנשים יש את הזכות להצביע ולהשתתף בבחירות מאז שנת 1920. וישראל נחשבת לאחת המדינות הדמוקראטיות שבה אישה מכהנת בתפקיד ראש ממשלה כבר ב-1969 בתקופת גולדה מאיר. אך על אף זאת מאז ועד היום מתאפיין ייצוג הנשים בפוליטיקה המקומית והארצית כנמוך מאוד (שפירא ואח’, 2013).
בדיקה שבוצעה על ידי ארגון (IPU- Inter-Parliamentary Union) מגלה כי ייצוג נשי בממשלות (כלומר- ברשות המבצעת ולא ברשות המחוקקת) הוא נמוך גם במדינות העולם.ישראל נמצאת על פי נתוני המחקר בקבוצת המדינות שבין 15%- 20%, עם כ-18% שרת מתוך סך שרי הממשלה (סטקלוב וריינגוורץ, 2015).
אך השאלה מה קורה בקרב הנשים הערביות שנמצאות בחברה פטריארכאלית שמדירה את הנשים מזירה זו, ומזירות אחרות בחיים. לכן נושא זה מאוד עניין אותי לחקור ולבחון מה קורה בקרב נשים ערביות בזירה הפוליטית האם הן משתלבות ומצליחות, האם יש מספיק ייצוג ? ומה הן חוות ומה הקשים, ולמה זה מוביל.
לכן שאלת המחקר בעבודה זו הינה כדלקמן:
כיצד בא לידי ביטוי שילוב נשים ערביות בפוליטיקה המקומית והארצית והשפעתו על נשים ערביות?
העבודה מורכבת מארבעה פרקים עיקריים, הפרק הראשון הינו סקירה ספרותית המתייחס לייצוג נשים בפוליטיקה הארצית בישראל, נשים בשלטון המקומי-בישראל מול העולם, פילוח נתוני ייצוג נשים בשלטון המקומי בישראל, נשים ערביות בפוליטיקה, ייצוג נשים ערביות בפוליטיקה המקומית. הפרק השני הינו מתודולוגיה המתייחס לרציונל המחקר, אוכלוסיית המחקר, שיטת איסוף הנתונים, ניתוח הנתונים, מהלך העבודה סוגיות אתיות. והפרק השלישי הינו ממצאים, וניתוח הממצאים לפי שיטת התמות, ונגזרו חמש תמות עיקריות. הפרק הרביעי והאחרון הינו דיון וסיכום, תוך התייחסות גם למגבלות המחקר ולמחקר עתידי.
החברה הישראלית מתאפיינת כחברה “רב-תרבותיות”, חברה נחשבת לחברה נאורה ודמוקרטיה, עם יש לה מצפון חברתי, ותומכת ב”רב-תרבותיות”. ורב-תרבותיות המשמעות הפשוטה לה זה אהבת הגיוון (טוב, 2013). ארגונים שונים בחברה הישראלית מתאפיינת כרב-תרבותיים ומגוונים מבחינת המשאב האנושי, אחד הארגונים הבולטים זה בתי החולים. רב תרבותיות בבתי חולים הפכה לנושא בשנים במרכז השיח בשנים האחרונות, במיוחד בהקשר של שיפור הגישה לשירותי בריאות עבור אוכלוסיות מגוונות מבחינה אתנית ותרבותית. מבוצעים הכשרות שונות בבתי חולים שמטרת לשפר הבנת הצוות הרפואי כלפי תרבויות שונות ולשיפור התקשורת בין מטפלים למטופלים, מה שתורם לשביעות רצון גבוה יותר של המטופלים ולתוצאות רפואיות משופרות (Truong, Paradies, & Priest, 2014).
בשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר הסטודנטים הערבים הלומדים מקצועות רפואה בישראל. מגמה זו משקפת שינוי כללי במערכת ההשכלה הגבוהה ובתחום הרפואה בפרט. בשנת 2020, כ- 30% מהרופאים החדשים שנכנסו למערכת הבריאות היו ערבים, מספר המשקף קרבה לשיעורם באוכלוסייה הכללית בישראל 21% (טור-סיני, זונטגו, בלונדהיים, וינרב וצ’רניחובסקי, 2020).
בעבודה זו עניין אותנו לבחון ולבדוק מה המניע של סטודנטים ערבים לבחור דווקא במקצועות רפואה בלימודיהם האקדמיים, לכן שאלת המחקר בעבודה זו הינה כדלקמן:
למה סטודנטים ערבים בישראל בוחרים ללמוד מקצועות הרפואה?
העבודה מורכבת מארבעה פרקים מרכזיים הפרק הראשון הינו סקירת ספרות המתייחסת לנושאים הבאים: רב-תרבותיות, רב-תרבותיות בבתי חולים, סטודנטים ערבים בישראל, סטודנטים ערבים בישראל במקצועות רפואה, גורמים המשפיעים על המוטיבציה של אחיות בבתי חולים, המניעים של סטודנטים ערבים בבחירת מקצועות רפואה. והפרק השני הינו פרק המתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, שיטת המחקר, כלי המחקר, אוכלוסיית המחקר, הליך המחקר.; והפרק השלישי בעבודה הינו ניתוח הממצאים של הראיונות לפי שיטת התמות, ארבע תמות מרכזיות עולות מניתוח הממצאים: אתגרים מרכזיים ביחסים עם צוות רב-תרבותי, רב תרבותיות בבתי חולים, סטודנטים ערבים בישראל, סטודנטים ערבים במקצועות רפואה, גורמים המשפיעים על המוטיבציה של אחיות בבתי חולים, המניעים של סטודנטים ערבים בבחירת מקצועות רפואה.; הפרק הרביעי הינו דיון וסיכום.
ארגונים שונים בארץ ובעולם רואים במשאב האנושי כמניע מרכזי ליישום וביצוע מטרות ויעדי הארגון. לכן הטיפול במשאב האנושי בכל ארגון נחשב למשימת על בקרב בעלים ומנהלי ארגונים שונים. אחת התופעות המוכרות זו עמימות תפקידית שחווה העובד בארגון ומביא אותו לתשישות רגשית וחוסר מוטיבציה לבצע עבודתו ולהמשיך עבודות בארגון ובכך מצהיר בעזיבת הארגון ומעבר למקום עבודה חדש. ולתמיכה חברתית במשאב האנושי בארגון חשיבות רבה, לכן מטרת עבודה זו למצוא הקשר בין תמיכה חבתרית לעמימות תפקידית, כלי המחקר בעבודה הינו שאלון חצי מובנה (ראה נספח), והמגם כלל 220 עובדים בכל רחבי הארץ. השערת המחקר.: יימצא קשר שלילי בין תמיכה חברתית בארגון לבין תחושת העמימות של העובד. ממצאי המחקר העיקריים: ההשערה לעיל אוששה, ואכן נמצא קשר שלילי מובהק בין תמיכה חברתית בארגון לבין תחושת העמימות של העובד.
המסקנה שעולה, שתמיכה חברתית בארגון הינה צורך חיוני למשאב האנושי בארגון על מנת למנוע עמימות תפקידית בקרב העובדים, ועזיבתם את מקום העבודה לאחר תקופה קצרה, מכוון שלא מוצאים עצמם בארגון ולא מבינים מהות תפקידים באופן ברור ומוגדר.
להלן ראשי הפרקים:
מבוא 1
השיטה 6
אוכלוסיית המחקר 6
המדגם 6
כלי המחקר 6
שאלון עמימות ארגונית 7
עיבוד נתונים 7
תוצאות 8
דיון 10
רשימת מקורות 13
נספח – שאלון 16
ברמת הגולן מתגוררים הדרוזים בארבעה כפרים: מג’דל שמס, בוקעאתא, מסעדה ועין קניה (פירו, 1987). העדה הדרוזית מתאפיינת באימונה הייחודית שלה, כאשר אחד היסודות שלה זה האמונה בגלגול נשמות. הנשמות הנצחיות מתגלגלות עד אחרית הימים שאז מתרכזות נשמות הצדיקים ששולטים בעולם הזה לאחר הריסת עולם הרשע על כל הרשעים שבו. לפי עיקרון זה מספר הדרוזים קבוע בעולם. ואותה נשמה שמתגלגלת לא שוכנת בקרבתם של אנשי אותו מעמד, בגלגול אחד יכולה להיות בגופו של עשיר ובאחר בגופו של עני (חלבי, 2002). על פי הדת הדרוזית שותפי שני מרכיבים בהווית האדם: האחד רוחני והוא הנשמה, והשני ארצי, גשמי והוא הגוף (נבואני, 2006).
לכן נושא גלגול הנשמות נושא מאוד מסקרן אותי ומעניין אותי, האם אותו אדם שחווה גלגול נשמות וזכרת את עברו מתאר זאת כחוויה חיובית? מה עובר עליו, איך הוא מזהה שהוא כנראה עבר חווית זיכרון גלגול נשמות? איך הוא מכיר ומתחבר למשפחה מהגלגול הקודם? ואי מוצא איזון עם המשפחה העכשווית ? שאלות רבות עולות סביב נושא זה.
לכן בעבודה זו בחרתי לענות על שאלת המחקר הבאה:
כיצד תופס אדם שעבר גלגול נשמות את חייו העכשוויים ביחס לחיי העבר שלו?
העבודה מורכבת מארבעה פרקים עיקריים, הפרק הראשון סקירה הספרותית המציג נושאים רקע היסטורי הישוב הדרוזי בגולן,מאפייני הדרוזים ברמת הגולן, היבט חברתי כלכלי ברמת הגולן, אימונה וגלגול נשמות. והפרק השני מתודולוגיה, המציג מטרת המחקר, שאלת המחקר,אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, הליך המחקר. והפרק השלישי דיון, ולבסוף פרק סיכום ומסקנות.
