#
#

סוציולוגיה ומשאבי אנוש

סוציולוגיה ומשאבי אנוש

התעסוקה בישראל גדלה באופן משמעותי מרשית שנות האלפים והיא גבוהה יותר מאשר בארצות הברית ובמדינות ה-OECD. נכון לשנת 2015 עמד שיעור התעסוקה בגילאי 25-64 על 81.5% לגברים ו-71.3% נשים. הגידול בתעסוקה הוא תופעה גורפת וחוצת מגזרים, רמות השכלה וקבוצות גיל (אקשטיין, ליפשיץ ולרום, 2017). ולגבי החברה הערבית, הערבים המהווים, כאמור, 18% מהאוכלוסייה בגיל העבודה, מהווים רק 13.1% מכוח העבודה האזרחי.דפוס ההשתתפות של ערביי ישראל מאפיינים בשיעורי השתתפות נמוכים של נשים בכוח העבודה ופרישה מכוח העבודה בגיל צעיר יחסית אצל הגברים. אך עם השנים שיעור ההשתתפות של הגברים בשוק העבודה יורד אך זה של הנשים עולה, וזה תואם לשינויים שמתחוללים במדינות מערביות רבות(ישיב וקסיר, 2013).
בעשור האחרון גדל מספר האקדמיים הערבים בארץ בצורה משמעותית. בעוד שבשנת 2001 כ- 43,000 ערבים שהיוו 7.2% בגילאי 18-67 היו בעלי תעודה אקדמית, הרי שבשנת 2011 שיעורם גדל, והם היוו 12.4% מכלל האוכלוסייה הערבית בארץ. אקדמיים אלה מנסים להשתלב בשוק העבודה ולהיכנס לענפי תעסוקה חדשים (ליס גינסברג, 2013).
ובשנים האחרונות ניכר שיפור משמעותי בהשלכה בקרב נשים ערביות ושיעור הזכאות לבגרות ולהפניה להשכלה גבוהה. שיעור התעסוקה של ערביות עדיין נמוך ואינו עולה בקצב מהיר במיוחד, אך ניתן לצפות שמגמת עלייה בהשכלה אכן תביא לעלייה בתעסוקה, שכן נשים ערביות בעלות תואר אקדמי מועסקות בשיעורים גבוהים יותר מאשר נשים ערביות ללא תואר (פוקס ופרידמן ווילסון, 2018).
לכן נשים ערביות משכילות ואקדמיות השאלה אם הן מצליחות למצוא מקום תעסוקה מתאים להשכלתן ובצל התרבות הערבית המסורתית והמגבילה במידה מסוימת את האשיה הערבייה, ובכך גם המעמד של האישה הערבייה שהינו ירוד מזה של מעמד הגבר, לכן עניין אותי בעבודה זו לדון בשאלת המחקר הבאה:
כיצד נשים ערביות משכילות חוות תעסוקה לא במקצוע שלמדו?
העבודה מורכבת מארבעה פרקים עיקריים, פרק ראשון המציג סקירה ספרותית המתייחסת לנושאים: המשק הישראלי, תעסוקת ערבים בישראל, מגמות בהשכלה הגבוהה בקרב המיעוט הערבי, כניסת נשים ערביות לשוק העבודה. הפרק השני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, שיטת המחקר.הפרק השלישי והינו ניתוח הממצאים אשר בו מוצגים הניתוחים לפי שיטת התמות, ומתחת לכל תמה שקלול תשובות המרואיינות וציטוטים, ומכיל שבע תמות עיקריות שבאות לענות על שאלת המחקר: בחירת מקצוע באקדמיה ותאימות למשק; הרגשה שהלימודים האקדמיים היו בזבוז זמן; חסמים וקשיים שמנעו מציאת משירה המתאימה למקצוע; השיוך התרבותי הלאומי השפיע על המצב התעסוקתי; אפליה על רקע לאומי בעת הגשת מועמדות למשירה; מעמד האישה הערבייה בחברה הערבית והשפעתו על אי מציאת עבודה; המניעים לעסוק במשירה שלא תואמת המקצוע. ולבסוף פרק אחרון דיון וסיכום.