מדיניות אסטרטגית במגזר הציבורי בכלל ובשלטון המקומי בפרט נקבעת באמצעות הליך תכנון אסטרטגי, אשר מוגדר במחקרים האקדמאיים כתהליך מחזורי מתמשך ועל פיו נבנית התוכנית לפיה הארגון הציבורי יקדם את משימותיו, ייתן מענה לבעיות ליבה ונושאים מורכבים וגם יקצה משאבים פיננסיים ואנושיים (George, Walker & Monster, 2019; משרד הפנים, 2020; פינקלשטיין והימן, 2024; Guyadeen et al. 2023).
כמו כן, התכנון האסטרטגי נועד להבטיח יעילות ואפקטיביות של הארגון באמצעות מיקוד העשייה על פי סדר עדיפויות אסטרטגי והקצאת המשאבים בהתאם, וזאת להשגת יעדים ארוכי טווח (Johnsen, 2017).
במסגרת עבודה זו בחרתי לנתח את עיריית טירת הכרמל באמצעות מודלים וכלים אקדמאיים על מנת לעמוד על איכות התכנון האסטרטגי המתקיים בעיר, והאם באמת העירייה מתנהלת על פי מודלים עסקיים המאפשרים להם לספק שירותים ציבוריים באיכות גבוהה.
במסגרת העבודה נוכחתי לדעת על סמך סקרי דעת קהל אשר התקיימו בשנים האחרונות על ידי מכוני מחקר שונים כי למעלה ממחצית תושבי העיר אינם שבעי רצון מהתפקוד של העירייה והעומד בראשה עד פברואר 2024 (במשך 3 קדנציות רצופות). כאשר מהסקרים עולה כי למעלה מ70% מכלל המשתתפים בסקר הביעו אי שביעות רצון הן מאיכות התשתיות בסביבה שלהם והן בהשקעה בתחום החינוך בעיר. התוצאות האלו קוראות תיגר על אחת המטרות האסטרטגיות שהעירייה הציבה לעצמה ושבאה לידי ביטוי בעידוד אוכלוסיות צעירות וחדשות לעבור להתגורר בעיר. הרי אין צל של ספק כי איכות תשתיות נמוכה ומערכת חינוך פחות טובה מהוות משתנים בעלות חשיבות רבה בשיקולים של הצעירים.
גם בהיבט הכלכלי ההתנהלות של העירייה לוקה בחסר, עובדה אשר חייבה אותה לקחת הלוואות לטובת ההתמודדות עם גירעון רב שנתי, ואשר מחייבת אותה ״לוותר״ על נתח נחשב מהתקציב השנתי על מנת לכסות את ההתחייבויות האלה, ובכך בעצם לפגוע באפשרות להשקיע את המשאבים בשיפור איכות השירותים הציבוריים, מטרה נוספת אשר הוגדרה כמטרה אסטרטגית בחזון של העירייה.
מניתוח העיר ניתן לקבוע כי יש מקום לשיפור בתוכנית האסטרטגית של העירייה על מנת לאפשר לה לעמוד במטרות האסטרטגיות שהיא הגדירה לעצמה, ולכן על קברניטי העיר לשקול לקיים ניתוח מעמיק מבוסס מודלים אקדמאיים של ההיבטים הציבוריים על מנת שיוכלו לגבש אסטרטגיה ארגונית במונחים עסקיים שתאפשר להם מצד אחד לתקף את המטרות האסטרטגיות שהם הגדירו לעצמם ומצד שני ליישם אותן הלכה למעשה ולספק לתושבים שירותים ציבוריים באיכות טובה יותר.
שיווק הוא סט הפעילויות שנוקט הארגון על מנת לשלוט בהכוונת זרימת הסחורות והשירותים מהיצרנים לצרכנים, כאשר התחום החל כתחום מחקר בתחילת המאה ה-20 כאשר השיווק עסק באותה תקופה בפעילויות של מערך השיווק של הארגון ופחות בפעילויות המשלימות של יתר מערכי הארגון.
במרוצת השנים חקר השיווק התפתח כדיסציפלינה מחקרית ההולכת ומתפתחת ושמה את השיווק כאסטרטגיה דומיננטית של הארגון על מנת להתכתב עם השוק התחרותי וכוחות ההיצע והביקוש של הצרכנים. במסגרת המחקר זוהו נחקרה הפונקציונליות של אסטרטגיה זו והחלו להתגבש תפיסות שונות לגבי אסטרטגיית השיווק המושתתת על יחסי גומלין בין הארגן לקהל לקוחותיו.
ארגונים עסקיים החלו לפתח אסטרטגיות ייחודיות ומאוזנות המבוססות על מחקרים אמפיריים על מנת למקסם את הרווחיות שלהם, כאשר אחד הארגונים או המותגים הבולטים בשוק היום היא חברת ״אפל״ אשר נוקטת באסטרטגיה ייחודית לשימור נתח השוק שלה והרחבתו אל מול יריבותיה.
במסגרת עבודה זו אסקור את המשמעות של אסטרטגיה שיווקית ואנסה לעמוד על המרכיבים של אסטרגיה שיווקית מודרנית, ועל סמך סקירת ספרות זו אעמוד על הייחודיות של אסטרטגיית השיווק של חברת ״אפל״ אשר באורח פלא מצליחה לשמור על נתח השוק שלה ואף להגדילו בחלק מהשווקים ברחבי העולם מבלי להציע מוצרים יוצאי דופן בצורה בולטת לעומת יריבותיה.
הפשטות שחברת ״אפל״ נוקטת בה באסטרטגיית השיווק שלה מעוררת פליאה, מאחר שהיא מכוונת לפשטות אשר מסייעת לה לגבש קהילות מעריצים קנאים לחברה, ואשר נכונים לרכוש את מוצריה במחירים גבוהים יותר יחסית ליריבות. החברה הגדילה לעשות בכך שאימצה במסגרת האסטרטגיה שלה התכתבות עם הלקוחות שלה על מנת לייצר אצלם את התחושה שהם שותפים לתהליכים התכנון בחברה ושיש להם השפעה על אופיים של המוצרים העתידיים.
אפשר לסכם את המבוא בכך שחברת ״אפל״ הצליחה לייצר לעצמה אסטרטגיה שיווקית שמהווה סוג של לוחמה פסיכולוגית מול צרכניה שמאפשר לה באופן חסר תקדים לזכות לנאמנותם ולהמשיך להוביל בערך המותג שלה מזה כשבע שנים ברציפות.
במשק קיימים חברות למטרת רווח וחברות ללא מטרת רווח, חברות שהם למטרות רווח היעדים האסטרטגיים של חברות נלמדו בהרחבה בתחום ניהול עסקים וכלכלה. יעדים אלה כוללים מגוון של שיקולים פיננסיים, שוקיים וחברתיים התורמים להצלחה ולקיימות של החברה בטווח הארוך והם: מקסום רווחים, ניתוח שוק וצמיחה, חדשנות ויתרון תחרותי, שביעות רצון ונאמנות ללקוחות, קיימות ואחריות חברתית ותאגידית, מעורבות ופיתוח עובדים, ערך בעל מניות (Savitz & Weber, 2006; Teece, Pisano, & Shuen, 1997; Teece, Pisano, & Shuen, 1997; Barney, 1986). בעבודה זו ההתמקדות הינה בחברות רווחיות. בכל חברה יש אתגרים וקשיים להתמודדות עם שינויים דינאמיים במשק ובתחרות קשה. על מנת לבחון אם חברה רווחית קיימים מדדים פיננסיים (שווי חברה, מחזור חברה, רווח, היחסים בין החברה למחזור), ומדדים לא פיננסיים (נתח שוק, החוזק של העמותה, רמת שביעות הרצון של הלקוחות).
בעבוד הזו מאוד עניין אותי לדון בגורמי ההצלחה של חברות, מכוון שכל כלכלה של מדינה מבוססת על מידת ההצלחה של החברות באותה מדינה לשמור על רווחיות ולהגדיל מחזור הרווחיות שלהם מדי שנה.
שאלת המחקר: מהם גורמי המפתח להצלחת עסקים/חברות?
השערה המחקר: גורמי המפתח להצלחת חברה הם כדלקמן:
1- מבנה ארגוני יעיל
2- סגנון ניהול הולם
3- אסטרטגיה ברורה ותהליכי קבלת החלטות איכותיים.
4- איכות המשאב האנושי
5- גודל החברה
6- רמת החדשנות
7- רמת ההגוונה
העבודה מורכבת מארבעה פרקים מרכזיים: הפרק הראשון הינו מבוא, הפרק השני דן בהצלחת חברות, הפרק השלישי הינו דיון, הפרק הרביעי הינו סיכום מסקנות והמלצות למנהלים.
מחשוב ענן אינו מושג חדש, כבר בתחילת שנות החמישים המושג של שימוש במערכת מידע עלה לאוויר. מחשוב ענן מציע שירותי מחשוב הפועלים במקומות שונים בעולם, אמזון- אחת החברות הבולטות הפועלות בתחום זה פיתחה את המודל שלה כבר בשנת 2002. יחד עם זאת, מודעות של ממש ליתרונות הרבים שמציע הענן התפתחה רק בשנים האחרונות ויותר ארגונים ואנשים פרטיים החלו לנצל את האפשרויות הטמונות בו.
מה שחדש במחשוב ענן הינו החיבור בין האספקה האינסופית של נפח אחסון, ניהול מידע ועיבוד מהיר לבין המהירות של שירותי מחשוב ענן. שילוב היכולת להעביר כושר אחסון ועיבוד מידע הופך את הענן למרגש עבור יזמים בתחום התוכנה.
לצד היתרונות ישנם גם לא מעט חששות סביב הנושא ובעיקר בנוגע לפרטיות ולאבטחת מידע, אם כי סביר להניח שהשימוש בעננים ילך ויהפוך נפוץ יותר.
במסגרת עבודה זו ננתח את היתרנות והחסרונות של מחשוב ענן, נפרט את ההגדרה של מחשוב ענן מתוך סקרי ספרות, נסקור את היתרונות של השיטה לצד החששות של הארגונים השונים ממחשוב ענן.
לצד כל היתרונות של השיטה , צריך לזכור שהמושג של מחשוב ענן הינו חדשני ורענן לעומת השיטה המסרותית של אחסון ושימוש במידע במחשבים פרטיים. השיטה מציעה תפנית מבחינה טכנולוגית בכל ההגדרות של כוח העיבוד של המחשבים והעולויות, ניתן לציין שעל פי סקרי הספרות ניתן לזהות מגמה של עלייה בשימוש במחושב ענן.
השערת המחקר
במסגרת עבודה זו נדון בהשפעת מחשוב ענן משפיע על הארגונים, ונדון ביתרונות ובחסרונות של מחשוב הענן על פי סקרי ספרות בנושא.
להלן הפרקים:
1. תקציר …………………………………………………………………………………………………………………… 3
2. הקדמה ………………………………………………………………………………………………………………….. 4
3. השערת המחקר …………………………………………………………………………………………………. 5
4. סקר ספרות ………………………………………………………………………………………………………….. 5
4.1 היסטוריה של מחשוב ענן …………………………………………………………………………. 5
4.2 הגדרת מחשוב ענן …………………………………………………………………………………….. 7
4.3 יתרונות וחסרונות של מחשוב ענן …………………………………………………………….. 8
5. מתודולגיה …………………………………………………………………………………………………………….. 15
5.1 מטרת המחקר ……………………………………………………………………………………….. 15
5.2 שיטת המחקר ………………………………………………………………………………………….. 15
6. דיון בממצאים …………………………………………………………………………………………………….. 15
6.1 יתרונות בשימוש בשירותי מחשוב ענן ……………………………………………………. 15
6.2 חסרונות בשימוש בשירותי מחשב ענן ……………………………………………………. 19
7. הצעת מחקר המשך ……………………………………………………………………………………………. 20
8. סיכום ומסקנות ……………………………………………………………………………………………………. 20
9. ביבליורפיה …………………………………………………………………………………………………………… 22
ההתפתחות הטכנולוגית והשימוש בטכנולוגיית המידע (Information Technology – IT) מעמידים את הארגונים בפני אתגרים מתפתחים ותחרות תמידית. טכנולוגיית המידע משפיעה כמעט על כל רובד בחיינו, וגורמת לשינוי האופן בו אנו עובדים, עושים עסקים ומתקשרים זה עם זה. ההתפתחות הטכנולוגית העולמית והפיכת העולם ל “כפר גלובלי”, מחייבת את הארגונים לצעוד בקדמת ההתפתחות הטכנולוגית. כיום בכל בית קיימים מערכות מחשוב ומערכות טכנולוגיות שמספקות מידע כמעט על כל נושא שברצוננו לדעת. השימוש בטלפונים סוללרים ומחשוב, הפך להיות חלק בלתי נפרד מחיי היום יום של כולנו. לצד ההתפתחות הטכנולוגית המבורכת הזו, קיימים סיכונים רבים בשימוש לא נכון, חשוב להבין ולהכיר את הסיכונים הקיימים בשילוב הטכנולוגיות הללו במערך ניהול המידע הארגוני. במסגרת עבודה זו, נבחן את השערת המחקר, ונבדוק האם השימוש בטכנולוגיית המידע מייעל ומשפר את הביצועים הארגוניים ותורם או ששימוש בטכנולוגיה זו מעיק ולא מועיל.