ארבע שנים וחצי חלפו מאז יריית הפתיחה של גל האירועים והמחאות בעולם הערבי שזכו לכינוי ” האביב הערב” . אירועים שחלק ממדינות ערב עדיין נמצאים בעיצומם דוגמת סוריה מלחמת אזרחים מעל לשלוש וחצי שנים, אירועים אלו מעוררים מחלוקת בקרב חוקרים ומדינאים רבים בעולם בדבר משמעותם והשלכותיהם: האם הם מסמנים דמוקרטיזציה אמיתית? או שמא יש כאן מעבר מסוג אחד של שלטון אוטוריטארי לסוג אחר של שלטון אוטוריטארי בעל גוון אסלאמי לא ליברלי?,ומה מידת השפעת התקשורת הזרה על המתרחש במדינות ערב השונות שחווה מחאות, הפרות סדר, מלחמה אזרחית ועוד. שרשרת אירועי האביב הערבי מדצבר 2010 ועד היום הינה בעקבות גל המחאות של הצעירים והאזרחים השונים של אותם מדינות ערביות הנחשבות לדיקטטוריות אשר המצב הכלכלי, והחברתי הירוד הביא למרד אזרחי שהפך עם הזמן למרד אזרחי ולהפיכת שלטון ברוב המדינות: תוניסיה, לוב, מצרים, והיום מלחמת האזרחים בסוריה עדיין לא הסתיימה. חשוב להבין שלתקשורת המקומית והעולמית הייתה השפעה כנראה על המרד האזרחי בכל מדינה ומדינה, ויש כאלו שטוענים שהרשתות החברתיות הן המניע ואחרים טוענים שלא, אלא התקשורת הטלוויזיונית היא המניע, ואחרים טוענים שלא זו ולא זו בלי אי שביעות רצון האזרחים, ומצב כלכלי וחברתי ירוד לא מסוגלים אותם צעירים ואזרחים לסכן את חייהם למען ההפיכה. לכן בעבודת מחקר זו בחרתי לדון בנושא הכללי של השפעת התקשורת המקומית והזרה על אירועי האביב הערב, אך תוך התמקדות במקרי בוחן של ההפיכה בלוב והשפעת התקשורת הזרה על ההפיכה.
לכן שאלת המחקר :
באיזה אופן השפיעה התקשורת המקומית והזרה (החיצונית) על אירועי האביב הערבי בלוב?
המשתנה הבלתי תלוי הינו התקשורת המקומית והזרה (חיצונית) (מכוון שזה אירוע לא בר שליטה- מכוון שמתרחש מכוח לא שלטוני) והמשתנה התלוי הינו אירועי האביב הערבי בלוב.
העבודה פנויה משלושה פרקים עיקריים תחילה מתייחס לתיאוריה של המחקר בעבודה תוך הגדרת המשתנים, ההנחה המרכזית בעבודה, ההשערות, לאחר מכן פרק החלק האמפירי שבוא מתייחס תחילה בסקריה לאביב הערבי בכלל וכניסה לאירועים בלוב, לאחר מכן התייחסות לפרמטרים התקשורתיים אשר מתייחסת אליהם בניתוח אירוע הבוחן.
עלה מעבודת מחקר זו שהתקשרות הפנימית יש לה השפעה חלשה מאוד על אירועי המהפכה בלוב, לעומת התקשרות החיצונית (הזרה) יש לה השפעה חזקה על המרד וההפיכה בלוב.
גל המהפכות בעולם הערבי בכלל הוביל למהפכה המשמעותית ביותר בעיני במזרח התיכון והינה מהפכת ” האביב הערבי” במצרים. התקוממות העם המצרי כמחאה על תנאי המחייה, העוני המחריד, והשחיתות המתפרצת במדינה הינו נושא מעניין וחשוב לחקור אותו מנקודות מבט שונות. לכן נושא העוני והשחיתות במדינות הערביות ובפרט במצרים מוביל למהפכה ומחאות של המוני אזרחים בכיכר תחריר במטרה להחליף את השלטון כאשר מאחורי מטרה זו יש המטרה החשובה ביותר בעיניהם של אותם מוחים, והינה שיפור רמת המחייה והמצב הכלכלי במצרים. לכן הנושא העיקרי שלדעתי חשוב לי לחקור בעבודה זו הינו האביב הערבי וכלכלת מצרים. לעבודה תהיה תרומה בכך שתציג תמונה אמיתית להשפעות האביב הערבי על כלכלת מצרים לאחר המהפכה. לכן שאלת המחקר בעבודה זו הינה :
איך האביב הערבי במצרים השפיע על כלכלת המדינה?
המשתנה הבלתי תלוי הינו האביב הערבי במצרים (מכוון שזה אירוע לא בר שליטה- מכוון שכבר התרחש) והמשתנה התלוי הינו כלכלת מצרים.
העבודה פנויה משלושה פרקים עיקריים תחילה מתייחס לתיאוריה של המחקר בעבודה תוך הגדרת המשתנים, ההנחה המרכזית בעבודה, ההשערות, לאחר מכן פרק החלק האמפירי שבוא מתייחס תחילה סקריה על האביב הערבי, שני הפרמטרים הכלכליים שאתייחס אליהם בעבודה זו כלכלה פנימית וחיצונית ותיירות ותמ”ג. ובסוף מסקנות וסיכום.
עלה מעבודת מחקר זו שלאביב הערבי השפעה שלילית על הכלכלה הפנימית וחיצונית של מצרים, ופגיעה בתיירות ובתמ”ג בתקופה הקצרה לאחר התרחשות האביב הערבי. ויתכן ובאמת תהיה צמיחה ושגשוג בכלכלת מצרים לארח תקופה ארוכה מאירוע האביב הערבי. ויש סימנים חיוביים בשנה האחרונה מהמדיניות הכלכלית של א-סיסי.
מלחמת לבנון השנייה ב- 12 לילוי 2006, הינה מלחמה שהפתיעה את ארגון חיזבאללה והשפיעה רבות על דרום לבנון ומדינת ישראל בדגש על צה”ל. ארגון חיזבאללה שהינו ארגון אסלאמי שיעי שמקדם את האסטרטגיה והמטרות של איראן במזרח התיכון, הצליח במרוץ השנים לכוננן לעצמו בלבנון מעמד פוליטי, צבאי. בנוסף לתמיכה והעזרה לארגון חמאס ברצועת עזה בצל “הבעיה הפלסטינית” כמובן בהתאם למדיניות האיראנית. ארגון זה מקבל תמיכה מאיראן וסוריה, אם זה בנזק, תחמושת, אימונים ועוד. מלחמת לבנון השנייה יצרה מין ספר לקחים לארגון חיזבאללה וגם לצה”ל, על אף הטענות מצד הארגון על “ניצחונו המרשים וכדומה”. לכן החלטתי בעבודה זו לחקור את התנהלות חיזבאללה במלחמה, ואיך השפיעה מלחמה על ארגון זה.
ארגון החיזבאללה הוא ארגון טרור אסלאמי שיעי רדיקלי , אשר הוקם על ידי איראן במטרה להפוך את לבנון למדינה שיעית , משמעותו של המונח רדיקלי היא “שורש ” , קיים הפרש בין המונח רדיקלי לבין המונח קיצוני , אבל כיום, המושג רדיקלי מזוהה לרוב עם המושג קיצוני , במובן של שמאל או ימין פוליטי הדוגל בשינוי בסיסי ועמוק , ומצב אלטרנטיבה ברורה למרכז פוליטי . סוריה ואיראן מעבירים כסף ונשק כתמיכה לארגון כדי להילחם נגד ישראל ולהחליש אותה . חיזבאללה מזהה זרוע ארוכה לאיראן , והוא מהווה נקודת השפעה לה במזרח התיכון .ארגון החיזבאללה הוא אויב לישראל מאז שהוקם , והוא לא מכיר בישראל כמדינה עצמאית אלא כפלסטין הכבושה .
אף צבא לא הצליח לפרק את חיזבאללה מנשקו , יש לו כמות נשק כמו שיש למדינה גדולה , ובעצם חיזבאללה מהווה מדינה בתוך מדינה .
תנועת החיזבאללה אשר הוקמה בשנת 1982, ממשיכה לעמוד על סדר היום של מדינת ישראל מאז נוסדה, בעקבות מלחמת לבנון. עם סילוקו של אש”פ מבירות באותה השנה ניצבה ישראל מול תנועה שיעית חזקה ושורשית וארגון גרילה וטרור שהוקם על מנת להשיג מטרות שמדינות ערב נכשלו בהשגתן. תנועת החיזבאללה נתמכה בעבר ונתמכת כיום על ידי שתי שחקניות מרכזיות בעולם הערבי–אסלאמי: איראן וסוריה.
העבודה מורכבת מארבעה פרקים מרכזיים, כאשר בפרק הראשון אני מתייחסת לחיזבאללה וחסן נסראללה, כאשר סוקרת מידע על הארגון ועל חסן נסראללה כמנהיג הארגון. בפרק השני מתייחסת לתקופה של שבין ישראל וחיזבאללה עד מלחמת לבנון השנייה. תוך התייחסות להיפוך משוואת ההרתעה בתקופה זו, לוחמה פסיכולוגית של נסראללה לחיזוק ההרתעה, התארגנות חיזבאללה עד המלחמה. בפרק השלישי מתייחסת למלחמה ולהתנהלות חיזבאללה, ותוצאות המלחמה. ובפרק האחרון דיון סיכום והתייחסות למה קרה לארגון חיזבאללה לאחר המלחמה.
בחריין מדינה קטנה בין מדינות המפרץ, המתאפיינת באוכלוסייה העומדת על כמיליון וחצי, הרוב שלה שיעיים כ-70% אך השלטון הינו בידי הסוניים המיעוט, בידי משפחת המלוכה אשר שולטת על בחריין מסוף המאה ה-18 ואשר טיפחה קשרים עמוקים עם ערב הסעודי וארה”ב. כאשר חמד בן עיסא אל חליפה, מלך בחריין של ימינו, אשר הינו נצר למשפחת המלוכה הסונית אל חליפה שהכינוי “משפחת הכובשים” דבק בה למין הימים הראשונים של שליטתה על בחריין (שיזף,2011).
לכן בצל השינויים הקיצוניים המתרחשים במדינות מוסלמיות במזרח התיכון, ממחאות למהפכות והפיכות, כמו בעיראק, לוב, סוריה, לבנון ועוד בבחריין. והכול בצל המאבקים הפוליטיים והדתיים בסופו של דבר, שבהם לוקחים תפקיד חשוב איראן השיעית וערב-סעודיה הסונית במזרח התיכון.
לכן בעבודה זו עניין אותי מכל המדינות את בחריין אשר רובה שיעיים והשלטון בידי הסונים, לאור זאת עניין אותי מה מקומה של איראן וערב-סעודיה במתרחש בה, להלן השאלה המרכזית:
כיצד מתאפיין המאבק בין הסוניים והשיעים בבחריין ומה מעמדה של ערב-סעודיה ואיראן במאבק?
וזאת לאור העבודה שבמאה השש עשרה ועד השבע עשרה, תחת שלטונה של המדינה הפרסית.
העבודה מורכבת משלושה פרקים עיקריים ,כאשר בפרק הראשון סקירה על בחריין מאפיינים דמוגראפיים, ופוליטיים. לאחר מכן בפרק השני המאבק הסוני שיעי במזרח התיכון ובדגש על בחריין. ולבסוף בפרק השלישי דיון וסיכום.