ביטחון-פוליטיקה

סיקור תקשורתי של מלחמות הפך עם השנים לנושא שעולה רבות בשיח הציבורי בישראל. ומונחים שונים יוחסו והוגדרו לפעילות התקשורת במלחמות שונות אם זה ממלחמת ששת הימים, הכיפור, המפרץ, לבנון הראשונה ולבנון השנייה. במהלך המלחמות הללו אופי והשליטה על התקשורת השתנתה אם הייתה בתקופה של בן גוריון תחת מרות הממשלה, במרץ 1965 הפכה להיות קול ישראל מוסד מלאכותי מופרד ועצמאי (כספי ולימור,1992). ומאז מערכת היחסים בין התקשורת הממשלה והצבא מושפעת ממאפיינים של צמרת הפוליטיקה, צמרת הביטחון, ומנהיגים שונים בצמרת הביטחון ובקרב הפוליטיקאים בממשלה. דילמות ופרדוקסים לגבי האסטרטגיות של צה”ל בעקבות העידן החדש ומלחמות מונחות תקשורת, הרי התקשורת עברה שינויים ניכרים עם השנים, ובעידן החדש יכולים להיות לה השפעות ניכרות על הליכי המלחמה ועל ציבור האזרחים במדינה (פרי, 2017).

לכן נושא תקשורת והשפעתה על מלחמות הינו נושא שעולה רבות בשיח הציבורי, אופן הסיקור התקשורתי מאוד עניין אותי לאור זאת בחרתי לדון בשאלת המחקר הבאה:

מהו אופן הסיקור התקשורתי של מלחמת לבנון השנייה ואיזה דפוס ביקורת זה משקף ביחס למלחמה?

השערת המחקר: הסיקור התקשורתי במלחמת לבנון השנייה התאפיין בסיקור ביקורתי המייחס למלחמת לבנון השנייה הגדרה “מלחמה המונחת תקשורת”, שהתקשורת הפכה להיות אמצעי חיוני ומכריע את תוצאות המלחמה, ועם השפעה על האזרחים והלוחמים כאחד ופוגע בפעילות צה”ל.

שיטת המחקר- התבססות על ניתוח מאמרים ומסיקורים תקשורתיים בתקופת מלחמת לבנון השנייה.

שדה מחקר: 2006 מלחמת לבנות השנייה ועד תום המלחמה ( 12 יולי עד 14 אוגוסט 2006).

העבודה בנויה משבעה פרקים עיקריים, הפרק הראשון מתייחס לנושא הגבלת תקשורת המונים בשעת חירום, ומתייחס למערכת היחסים בין התקשורת והפוליטיקאים, רגישות ביטחונית ותקשורת הערפל, תקשורת בזמן המלחמה ושחיקת הצנזורה. הפרק השני התייחס למדיטיזציה-עידן חדש של מדיה ופרסום עצמי של החברה היום, הפרק השלישי מציג השינוי הוויזואלי תקשורתי ומיקום האימג’/הנתונים במסך בפני הקהל הרחב, ונותן הדגש לחשיבות התמונה בתקשורת יותר מרדיו ועיתון, וכיצד משפיעה על התודעה של האזרחים, הפרק הרביעי והינו הסיקור התקשורתי במלחמות החדשות, הפרק החמישי מציג פרדוקס העוצמה של המלחמות המונחות תקשורת, ופרק שישי מתייחס למלחמת לבנון השנייה 2006 וכיצד מלחמה זו נחשבת למלחמה התקשורתית הראשונה. ולבסוף דיון וסיכום פרק המתמצת כלל הפרקים בעבודה ועונה על השאלה המרכזית בעבודה זו.

מדינת ישראל ומאז קיומה מתמודדת בלחימה מול כוחות של ארגונים לא מדינתיים, ארגוני טרור, כאשר ארגונים אלה משגרים טילים ורקטות לעבר העורף הישראלי, מלב האוכלוסייה האזרחית. כמו ארגון חמאס שהקים ב 2007 לאחר השתלטותו על רצועת עזה מסגרת צבאית מסודרת שכוללת אמצעי לחימה מתקדמים, כמו רקטות לטווחים שונים וזה גרם לשיבוש שגרת חייהם של אזרחי ישראל, והאחרונה סבלה מחוסר היכולת בהכנעה מוחלטת של האויב מתוך חשש לפגוע באזרחים חפים מפשע ועוד אילוצים הנובעים מאופייה הדמוקרטי-מוסרי. ישראל ובכוונה לפעול להגנה על ביטחונה וביטחון אזרחיה השתמשה במערכת הגנה נגד רקטות וטילים” כיפת ברזל” שמאפשרת יציאה למבצע צבאי נגד הארגונים חמאס וחזבאללה.
כיפת ברזל” היא מערכת הגנה אקטיבית, שנועדה ליירוט ולהשמדה של טילים ורקטות בזמן מעופם ובטרם יגיעו ליעדם. היא נותנת מענה מבצעי לאיום של נשק תלול מסלול, המכוון לפגיעה במרכזי אוכלוסייה ישראליים. מערכת זו, החותרת להפחתת הפגיעה והנזק בעורף הישראלי, מתקיימת לצד רכיב ההתגוננות הסבילה ולצד הפעילות הצבאית ההתקפית של צה”ל בחזית. “כיפת ברזל” פותחה על ידי חברת רפא”ל (קבלן ראשי), חברת “אמפרסט” וחברת “אלתא” , במטרה לספק הגנה לאזרחי ישראל ולמתקנים אסטרטגיים בשטחה מפני ירי רקטות קצרות טווח- ארבעה עד שבעה ק”מ- בכל תנאי מזג אוויר ותוך התמודדות עם מספר רב של איומים במקביל. בהיותה מכוונת מכ”ם, “כיפת ברזל” יכולה לזהות את מקום שיגור הטיל, את המסלול הבליסטי שלו ואת מקומה הצפוי של הנפילה. על פי נתונים אלה היא קובעת את הצורך ביירוט: אם מתברר כי מקום הנפילה הצפוי הוא אזור מיושב או קרוב למתקנים אסטרטגיים (שנקבע כי יש להגן עליהם), הרקטה מיורטת על ידי טיל מדגם טמי”ר (שטנצלר-קובלנץ, 2014).
המחקר שלי יעסוק בפיתוח והצטיידות בכיפת ברזל בשנת 2011 והשפעתה על שמירה על העורף הישראלי מירי תלול מסלול ממדינות ערב השכנות, והאם ההשקעה התקציבית האדירה והמשאבים הרבים שהושקעו במערכת היו שווים והמערכת עמדה בציפיות של אותם ראשי מערכת הביטחון שאישרו פרויקט פיתוח כיפת ברזל והצטיידותה בצבא. חשוב לציין הרמטכ”ל דאז אשכנזי היה ממתנגדי המערכת ועוד אחרים ממערכת הביטחון בגלל העלות הגבוהה מאוד והספקות לגבי הצלחתה במתן המענה המצופה ממנה להגן על העורף הישראלי מירי תלול מסלול. ולמה בחרתי בנושא זה מכוון שאזרחי מדינת ישראל בדרום ובצפון סובלים במהלך השנים מירי תלול מסלול שהמשבש את מהלך החיים התקין ופוגע באיכות החיים שלהם, ומערכת כיפת ברזל הייתה מין התקווה שתהפוך להיות המטריה שתגן על תושבי הצפון והדרום מירי תלול מסלול ותחזיר להם את מהלך החיים שלהם לבטוח ונורמטיבי. לכן היה לי מאוד חשוב כתושבת כפר בית ג’אן בגליל העליון והקרובה לגבול הצפוני וחווייתי במלחמות והמבצעים שהיו בגזרה הצפונית נפילה של ירי תלות מסלול בשטחי הכפר וסביבתו. לאור זאת שאלת המחקר המרכזית מופיעה מטה.

שאלת המחקר
באיזה מידה עמדה מערכת כיפת ברזל מאז הפעלתה הצבאית בדרישות שהציבו בפניה ראשי מערכת הביטחון שאישרו אותה?
טענת המחקר
מערכת כיפת הברזל מאז הפעלתה הצבאית 2011 ועד היום הצליחה לעמוד בציפיות שהציבו בפניה ראשי מערכת הביטחון הראשונים שאישרו אותה (שר הביטחון דאז עמיר פרץ ומנכ”ל משרד הביטחון באותה העת פנחס בוכריס, והמשיך בהטמעתה שר הביטחון אהוד ברק) לשמור על העורף הישראלי מירי תלות מסלול (תמ”ס).
להלן הפרקים של העבודה:
1. מבוא
1.1. רקע
1.2. תשתית תיאורטית
1.2.1. הגדרה ותיאור מערכת “כפית ברזל”
1.2.2. סקירה היסטורית לגבי הראשונים במערכת הביטחון שאישרו פיתוח והטמעת המערכת בצבא על אף העלויות הגבוהות
1.2.3. סקירה היסטורית לגבי פיתוח המערכת והטמעתה בצה”ל
1.2.4. סקירה תיאורטית לגבי תחילת השימוש בה מבצעית בצבא
1.2.5. סקירה לגבי עמידת ‘כיפת ברזל’ בדרישות שהציבו בפניה ראשי מערכת הביטחון שאישרו אותה
2. שאלת המחקר וטענת המחקר
2.2. טענת המחקר
3. מתודולוגיה ושדה המחקר
3.1. שיטת המחקר
3.2. חלון הזמנים
3.3. מסד הנתונים
4. ממצאים
5. דיון וסיכום
5.1. דיון
5.2. סיכום
ביבליוגרפיה

המחקר יעסוק בכניסת לחימה קברניטית וכניסת הסייבר לזירת הלחימה הלאומית והבין לאומית והשפעתה על תפיסת הביטחון בישראל. נושא זה מאוד מעניין אותי לאור המציאות שאנו חיים בה שבה הטכנולוגיה והרשת המקוונת הפכה להיות במרכז חיי כולם, מפעלים חיוניים ומוסדות מתבססים על תשתיות ממוחשבות ורשת מקוונת מה שהפך היתרונות של רשת זו גם לחסרון ענק שחייבים להגן עליו מפני התקפות סייבר. הרי בהחלטות ממשלת ישראל משנת 2011 הוגדר מרחב הסייבר כ”המתחם הפיזי והלא פיזי, שנוצר או מורכב מחלק או מכל הגורמים הבאים: מערכות ממוחשבות, רשתות מחשבים ותקשורת, תוכנות, מידע ממוחשב, תוכן שמועבר באופן ממוחשב, נתוני תעבורה ובקרה המשתמשים של כל אלה ” (הרשקוביץ ארידור, אלטשולר שוורץ וסביליה סיון, 2021). וכך אבן (2015) מעלה שעל מנת להתמודד עם התקפות הסייבר הוקמה “הרשות לאומית לאבטחת מידע” בדצמבר 2002 ובין ההחלטה להקמת “הרשות הלאומית להגנה בסייבר” בפברואר 2015, עברה מדינת ישראל משימוש במושג אבטחת מידע לשימוש במושג הגנה בסייבר. לכן עניין התקפות סייבר ופגיעה במוסדות ציבוריים ומערכות ביטחון ללא שום צורך בלחימה אווירית או קרקע הפכה את הלחימה הקברניטית ללחימה הכרחית ומצריכה היערכות בהתאם. לכן מטרת עבודת חקר זו לבדוק כיצד כניסת הסייבר ללחימה בזירה הלאומית והבן לאומית שינו את פני מערכת הביטחון בישראל מאז 2011, ובפרט ובדגש על מערכות הגנת סייבר במערך האזרחי, כלומר מפעלים חיוניים, מוסדות ציבור, ואחר. טענת המחקר הזה המפורטת בהמשך הינה “תפיסת הביטחון הישראלית קבלה פנים חדשות משנת 2011 ועד היום, תוך שיתוף פעולה של כלל גופי הביטחון והמוסדות האזרחיים להתמודדות עם התקפות הסייבר נגד מוסדות ומשאבים ישראליים אזרחיים וביטחוניים”, אך בעבודה זו תהיה התמקדות בפגיעה ותקיפות מוסדות חיוניים. והתרומה התיאורטית המצופה שתהיה סקריה כוללת ומדויקת לחסרון של תקיפות סייבר בעידן של היום ורמת הסיכון והפגיעה בתשתיות ומפעלים חיוניים בישראל במקרים שאין הגנה הולמת ומתאימה. לכן עבודה זו תציג תמונה רחבה וכוללנית להתמודדות היומיומית של ישראל עם תקיפות סייבר אזרחיות, וכיצד מערכת הביטחון ומערכות הגנה אזרחיות בפרט שינו את פניהם בעניין הגנות סייבר. והמתודולוגיה של המחקר מתבססת על חקרי בוחן לאירועים שונים שקרו בישראל על ידי האקרים ותוקפי סייבר במטרה לפגע בתשתיות ובמפעלים חיוניים בישראל.
שאלת המחקר
כיצד לחימה קיברנטית וכניסת הסייבר לזירת הלחימה הלאומית והבן לאומית השפיעה על תפיסת הביטחון הישראלית בעורף הישראלי בכל הנוגע להגנה על מוסדות ומפעלים חיוניים במשק הישראלי?
טענת המחקר
תפיסת הביטחון הישראלית קבלה פנים חדשות משנת 2011 ועד היום, תוך שיתוף פעולה של כלל גופי הביטחון והמוסדות האזרחיים להתמודדות עם התקפות הסייבר נגד מוסדות ומשאבים ישראליים אזרחיים.

להלן הפרקים של העבודה:
1. מבוא
1.1. רקע
1.2. תשתית תיאורטית
1.2.1. סייבר
1.2.2. תקיפת סייבר נגד ישראל והחלטת ממשלה בנושא
1.2.3. תקיפת סייבר נגד מוסדות אזרחיים ומפעלים חיוניים במשק הישראלי
2. שאלת המחקר וטענת המחקר
2.1. שאלת המחקר
2.2. טענת המחקר
3. מתודולוגיה ושדה המחקר
3.1. שיטת המחקר
3.2. חלון הזמן
3.3. מסד נתונים
4. ממצאים
5. דיון וסיכום

החלטות ממשלת ישראל משנת 2011 הוגדר מרחב הסייבר כ”המתחם הפיזי והלא פיזי, שנוצר או מורכב מחלק או מכל הגורמים הבאים: מערכות ממוחשבות, רשתות מחשבים ותקשורת, תוכנות, מידע ממוחשב, תוכן שמועבר באופן ממוחשב, נתוני תעבורה ובקרה המשתמשים של כל אלה ” (הרשקוביץ ארידור, אלטשולר שוורץ וסביליה סיון, 2021).
המחקר מתבסס על מאמרים שהתייחסו לשינוים שהתרחשו בתפיסה הביטחונית בישראל על מנת שתוכל להתמודד עם השינויים המהירים שקרו בתחומי חיים רבים בגין שילוב הטכנולוגיה במוסדות וארגונים רבים המהווים מרכז כובד של המדינה ומשאביה העיקריים, ומה שהזמין התקפי סייבר נגד טכנולוגיות אלו במטרה לפגוע בביטחון המדינה ומשאביה השונים.
לאור זאת, שאלת המחקר בעבודת חקר זו הינה כדלקמן:
האם וכיצד לחימה קיברנטית וכניסת הסייבר לזירת הלחימה הלאומית והבן לאומית השפיעה על תפיסת הביטחון הישראלית?
השערת המחקר: תפיסת הביטחון הישראלית קבלה פנים חדשות תוך שיתוף פעולה של כלל גופי הביטחון והמוסדות האזרחיים להתמודדות עם התקפות הסייבר נגד מוסדות ומשאבים ישראליים אזרחיים וביטחוניים.
להלן הפרקים בעבודה:
מבוא
פרק 1: סקירת ספרות
הסייבר
תפיסת הביטחון הישראלי
פרק 2- השוואת תפיסת הביטחון הישראלית שנות התשעים להיום
תפיסת הביטחון הישראלית עד שנות התשעים כולל
תפיסת הביטחון הישראלית היום
פרק 3- סיכום ומסקנות
רשימת מקורות

מאז קום המדינה מצאה עצמה החברה הישראלית נאבקת ונלחמת על קיומה. במהלך השנים ידענו מלחמות עם שכנינו מדרום, מזרח וצפון. המלחמות הללו לא העלו בדרך כלל קונפליקטים ודילמות (פרט למלחמת שלום הגליל ב 1982) משום שדובר אז על עימותים מזוינים בין מדינות. בעימותים שכאלו החוקים ברורים והקווים האדומים ידועים. במלחמות שכאלו, לרוב נותרת האוכלוסייה האזרחית מחוץ לתחום ובשדה הקרב נלחמים הצבאות והחיילים. במשך השנים, ואם לדייק בשנת 1987, החלה האינתיפאדה הראשונה – המרי האזרחי של הפלשתינאים בשטחים הכבושים. ניסיונם של הפלשתינאים להתנער מהכיבוש הביא אותם לנקוט בדרך הטרור. ארגוני הטרור הללו פעלו מתוך האוכלוסייה הפלשתינאית ובקרבה, ופגעו באוכלוסייה הישראלית בשטחים הכבושים, בתוך תוכה של מדינת ישראל ולעיתים אף בשטחי מדינות זרות. התוצאות הללו הביאו את מדינת ישראל, על זרועות הביטחון שלה, להילחם בארגוני הטרור בשטחים מיושבים, בקרב אוכלוסייה שאינה מעורבת ולהלך על הגבול הדק שבין פגיעה באנשי הטרור לפגיעה באנשים חפים מפשע.
גם כאשר הגיעו אל אנשי הטרור, הלוחמים הבלתי חוקיים, לא התאפשר ללחום בהם ללא עקבות וללא סייגים משום שאנו חיים במדינה דמוקרטית המקדשת את עקרון זכויות האדם. גם ללוחמים בלתי חוקיים יש זכויות וביהמ”ש העליון הכריע כי אין לפגוע בהן במספר מקרים כמו בעניין הועד הציבורי נגד עינויים שם נאסר על חוקרי השב”כ לעשות שימוש בשיטות שגורמות סבל לנחקר ומשפילות אותו וכן בעניין פלונים שם נקבע כי מדינת ישראל לא רשאית להחזיק אנשי טרור במעצר מנהלי ללא משפט מתוקף חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים).
ניתן ללמוד מכך שאם לאנשי הטרור המכוונים לפגוע במדינת ישראל ובתושביה עומדות זכויות וחירויות בסיסיות, הרי שלאוכלוסייה הבלתי מעורבת עומדות זכויות כאלה על אחת כמה וכמה.
בעבודה זו אנסה לבדוק האם השימוש שעושה צה”ל באוכלוסייה האזרחית בשטחים פוגע בזכויות היסוד ומהווה הפרה של הדין הבינלאומי. צה”ל טוען כי “נוהל אזהרה מוקדמת” בעצם נועד לצמצם פגיעה בחפים מפשע וברכוש וככזה הוא עונה על הגדרות הדין הבינלאומי. העותרים במקרה זה, ארגון עדאללה, סבורים שכל שימוש באוכלוסייה אזרחית הגורם לה סיכון הוא אסור על-פי הדין הבינלאומי ועל-פי המשפט ההומניטארי.
לכן שאלת המחקר בעבודה זו :מה המגבלות של מדינה דמוקראטית בלחימה עם ארגוני טרור בהתייחס לחוקה הבינלאומית וזכויות האדם וחירותו?
להלן הפרקים בעבודה:
מבוא
מהו טרור ?
הגבלות המוטלות על מדינה דמוקרטית במלחמתה בטרור
האמצעים העומדים לרשות מדינה דמוקרטית במלחמתה בטרור
שימוש באזרחים כחומת מגן אנושית
עדויות של פלשתינאים ושל חיילי צה”ל
דילמות מוסריות בשימוש באוכלוסייה האזרחית
פס”ד 3799/02 עדאללה
דין זר
סיכום

בעשורים האחרונים קיימת מגמת עלייה במעורבות האישה בחברה, ובארגונים שמטרתם להילחם על זכויות האישה ולהתעלות על אי-השוויון בין נשים וגברים. נשים ערביות במדינת ישראל ראו בהשכלה ככלי משמעותי וחשוב להעצמת היכולות האישיות והביטחון העצמי שלהן. ובעזרתו יוכלו להוכיח שהן מסוגלות לכהן בתפקידים ניהוליים, ולהיכנס לזירה הפוליטית. אך קיימים כמובן עד היום הזה הפליות בוטות בין האישה לגבר בכל התחומים של המשק ובכל העולם לא רק בישראל.
על-אף הנ”ל בעבודת המחקר העיונית (סקירת ספרות) הזאת, אנו נבחן את הטענה או נבחן את התשובה לשאלת המחקר העיקרית המתייחסת ” למה השכלה לא שפרה משמעותית את מעמדה הפוליטי של האישה הערבייה?” שיטת המחקר העיוני מבוססת על סקירה רחבה של מחקרים קודמים תוך התייחסות לממצאים העיקריים מכל מחקר. וגיבוש תשובה ועמדה לגבי מידת ההשפעה של ההשכלה של הערבייה על כניסתה לזירה הפוליטית.
ראשי פרקים:
מבוא
הקדמה
גברים ונשים פלסטינים בישראל
מעמד האישה בחברה הישראלית
נשים במערכת החינוך הערבית בישראל
חסימת האישה במרחב החינוכי והציבורי
העצמת האישה בפעולה במרחב הפרטי בחיי היומיום
נשים ערביות-פלסטיניות במדינת ישראל: תמונת מצב במספרים
נשים ערביות בפוליטיקה הישראלית
כללי
ארגוני נשים בחברה-הפלסטינית בישראל
נשים ערביות בפוליטיקה הארצית והמקומית
נשים בעולם הערבי והשתתפות פוליטית
דיון וסיכום

החברה הישראלית מתאפיינת כחברה רב תרבותית מורכבת ממגוון תרבויות שונות של עמים שונים, ומתאפיינת במתחים פנימיים רבים. היא אף זכתה לכינוי “חברה בעומס יתר” (ליסק והורוביץ, 1990). בשל מאפיינים אלה, עמדות הציבור כלפי המשטרה בחברות שבהן שסעים עמוקים ובייחוד העמדות של קבוצות המיעוט הן שליליות (Hasisi & Weitzer,2007). לכן בחברות אלו, המשטרה מחזיקה באחריות כפולה, הן לאכיפה השגרתית של החוק והן לביטחון הפנים במדינה. וייצר מדגיש כי בגלל כך המשטרה מצויה במעגל קסמים בלתי-נמנע הפוגם בתדמיתה בעיני הציבור.
מציאות זו הינה רווחת במדינות רבות בעולם דוגמת ארה”ב השחורים והלבנים, המשטרה פועלת ביד קשה ומפלה את השחורים, כמות עצורים השחורים על כל מיני עבירות הרבה יותר גבוהה מלבנים. וזה נובע גם על רקע אפליה לפי צבע עור, גם אחוז הנכלאים על עבירות קשות כמו סמים בקרב השחורים האחוז גבוהה יותר (Garland, Sphon & Wodahl,2008).
לכן עניין אותי בעבודה זו, מה היא המציאות במדינת ישראל שבה רוב יהודי ומיעוט ערבי, שקיים סכסוך יהודי-ערבי מזה שנים מאז קום המדינה 1948, על נושא שני עמים לשתי מדינות, והמהומות וההפגנות הרבות שקדם המיעוט הערבי נגד המשטר בישראל. לכן מתיחות זו נובעת מהמתיחות בין הרוב המציג את המדינה וחוקיה ובין המיעוט. כאשר המשטרה הינה זרוע מבצעת של חוקי המדינה והשחקן המציג עמדות הרוב במדינת ישראל הדמוקרטית.
לכן בהיותי משתייך למיעוט במדינה וגם משרת בשירות הביטחון עניין אותי מאוד לדון בשאלת המחקר הבאה:
מה עמדת המיעוט הערבי בישראל כלפי המשטרה?
העבודה מורכבת משלושה פרקים עיקריים”
1) הפרק הראשון היחסים בין המשטרה למיעוטים: מערכת יחסים בין המשטרה למיעוט בחברה עם שסעים עמוקים.
2) הפרק השני היחסים בין המשטרה למיעוטים: המיעוט הערבי בישראל והמשטרה, ועדת אור בעניין המיעוט הערבי במדינת ישראל, עמדות הערבים כלפי המשטרה.
3) פרק שלישי מציג כתבות מהעיתונות על אלימת שהמשטרה מפעילה נגד המיעוט הערבי על ציר הזמן.
4) פרק אחרון דיון וסיכום.

מרחב הסייבר הינו מרחב לחימה חדש שהתפתח בשנים האחרונות ומהווה מין שדה קרב מודרני המצטרף לשדה הקרב הקלאסי המורכב ממרחב היבשה, הים והאוויר. גורמים חבלניים, ארגוני פשע ומדינות רבות מגבירים את פעילותם במרחב הסייבר אשר מהווה עבורם כלי בעל עוצמה רבה לשימוש באיסוף מודיעין, ריגול, תקיפה, פגיעה בתשתיות ביטחוניות וחיוניות ועוד.
ההתפתחות הטכנולגית בעולם המחשוב והתקשרות שיפרה באופן ניכר הרבה תהליכים אשר הביאו לטובה בניהול המידע והנגשתו למשתמש ושיפור באיכות החיים של כולנו. הרבה ארגונים אזרחיים וממשלתים עושים שימוש בטכנולגיית המידע והמחשוב לצורך הנגשתו ושיפור השירותים שהם נותנים. אולם לצד היתרונות הרבים, קיימים סיכונים ואיומים רבים שעלולות לשבש את ניהול החיים שלנו.
כיום מבוצע שימוש בטכנולוגיות אלו לביצוע מתקפות סייבר לשם פגיעה בביטחון הלאומי של המדינות, האיומים הרבים במרחב הסייבר עלולים לפגוע כמעט בכל תחומי החיים של כולנו, לאור השימוש הפלילי במרחב זה קיימים מספר רב של איומים שעלולים לשבש את אורח החיים שלנו.
במסגרת עבודה זו נגדיר ונפרש את הכוונה של מרחב הסייבר, נבחן את האיומים המרכזיים ונברר מה הם דרכי ההתמודדות בפני איומים אלו.
שאלת המחקר
מהו האיום המרכזי במרחב הסייבר?
השערת המחקר
קיימים מספר רב של איומים במרחב הסייבר ושיטות הגנה יעילות מפניהם

להלן פירוט הפרקים של העבודה
פרק 1: מה זה סייבר
1.1 מרחב הסייבר
1.2 מתקפת סייבר ונשק הסייבר
פרק 2: איומי סייבר מרכזיים
2.1 איום הסייבר לפגיעה בתשתיות חיוניות
2.2 איום הסייבר במערכת הבחירות וההליך הדימוקרטי
פרק 3: דרכי התמודדות עם מתקפת סייבר
פרק 4: דיון סיכום ומסקנות

קהילת המודיעין עם גופיה השונים: אמ”ן המופקד לתת מודיעין לצה”ל; שירות הביטחון הכללי (שב”כ) מופקד על שמירת ביטחון המדינה; המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים (“המוסד”) מופקד מטעם מדינת ישראל על איסוף מידע, מחקר מודיעין וביצוע פעולות חשאיות במיוחדות מחוץ לגבולות המדינה, והמוסד כפוף לראש הממשלה; המרכז למחקר מדיני תוצריו מיועדים בעיקר לצורכי משרד החוץ; המודיעין במשטרת ישראל מופקד על איסוף מידע הערכה, מחקר, מבצעים מיוחדים ופעולות סיכול, לשם מימוש משימותיה של המשטרה בתחומי הלחימה בפשיעה, אבטחת הסדר הציבורי ואחריות על ביטחון הפנים (אבן וגרני, 2009). לכן קהילת מודיעין זו לוקחת על עצמה תפקיד חשוב ביותר לשם שמירה על ביטחון המדינה הלאומי והבין לאומי, ולאור העבודה שלקצין המודיעין יש תפקיד שונה מקברניטים וההבדל החשוב והבלוט בין הקברניט לבין איש המודיעין הוא שהקברניט משפיע בהחלטותיו על המציאות ואף יוצר אותה, בעוד שקצין המודיעין לומד את המציאות ומנתח אותה. אך אולם יש תפקידים מבצעיים המשפיעים על המציאות. ויתרון של קצין המודיעין כאיש מקצוע, שהוא אמור לא להיות נתון תחת לחצים פוליטיים או מושפע מהם. אך יחד עם זאת, יש לעתים הקברניט או גורמים פוליטיים אחרים מפעילים לחצים גלויים או סמויים על קצין המודיעין כדי שייתן ביטוי למה שהם רוצים לשמוע (יעלון,2017). לכן בפעילות קהילת המודיעין יש מספיק אתגרים שהם אמורים להתמודד איתם בפעילות היומיומית שלהם, לכן נושא זה מאוד חשוב בעיניי ולאור זאת בחרתי לדון בעבודה זו בשאלת המרכזית הבאה:
מה הם אתגרי המודיעין הישראלי בהווה ובעתיד?
עבודה זו מורכבת משמונה פרקים עיקריים, הפרק הראשון מתייחס למודיעין מנקודת המבט של הקברניט, הפרק השני מתייחס לקהילת המודיעין ותפקידה, הפרק השלישי מתייחס לאתגרי קהילת המודיעין מול הגרעין האיראני תוך התייחסות לתקופה לפני ההסכם, במהלכו ואחריו,והפעילות לגילוי פעילות איראנית חשאית. פרק רביעי אתגרי המודיעין הגלוי בעידן המידע שמתייחס לאוסינט Osint-Open Sources Intelligence)), פרק חמישי מתייחס להגנת הסייבר במבצע “צוק איתן”, פרק שישי מתייחס לנושא עתיד המודיעין הטכנולוגי, הפרק השביעי מתייחס לאתגרים של קהילת המודיעין במבט לעתיד, בצל השינויים שמתרחשים ברמה הביטחונית באזור ומחוץ. ולבסוף הפרק האחרון הינו דיון וסיכום שבו מתייחסים בסקריה מתומצת של כלל הפרקים והתייחסות לשאלה המרכזית שבאה לדון באתגרים העומדים בפני המודיעין הישראלי היום ובעתיד.

להלן הפרקים בעבודה:
מבוא
פרק א’ – המודיעין מנקודת המבט של הקברניט
פרק ב’- מבט אל ההווה: קהילת המודיעין הישראלי-המצב הקיים
שירות הביטחון הכללי (שב”כ)
המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים (“המוסד”)
המרכז למחקר מדיני
המודיעין במשטרת ישראל
תפקיד קהילת המודיעין הישראלית
פרק ג’- אתגרי המודיעין בסוגיית הגרעין האיראני- לפני ההסכם, במהלכו ואחריו, כולל המאמץ לגילוי פעילות גרעינית חשאית באיראן
אתגרים ודילמות מודיעיניות
המשא ומתן להשגת הסכם
מבט לעתיד
פרק ד’- אתגרי המודיעין הגלוי ביעדן המידע
כללי
התפתחויות בסביבה החיצונית של המודיעין הגלוי
מגמות נוכחיות בתחום האוסינט
אתגרים לעתיד
פרק ה’ – הגנת הסייבר במבצע “צוק איתן”
כללי
היקף מתקפות הסייבר נגד ישראל
השחקנים שהניעו את המתקפות
התקדמותה של ישראל בביטחון הסייבר
פרק ו’ – העתיד-המודיעין הטכנולוגי למה ואיך?
סוגיית המודיעין הטכנולוגי
פרק ח’-מבט אל העתיד:הסביבה, האתגרים והפערים בתפקוד קהילת המודיעין
מגמות בסביבה האסטרטגית של ישראל
האיומים הביטחוניים העיקריים על ישראל בעשור הקרוב
ההשלכות האופרטיביות של האיומים על תפיסת הביטחון
ההשלכות על קהילת המודיעין
איומים ביטחוניים בזירה הפנימית הישראלית
הצורך בתפוקות המודיעין לקבלת החלטות ברמה האסטרטגית
אתגרים מודיעיניים מקצועיים פעולה מערכתיים בעידן החדש
פרק ט’- סיכום
רשימת מקורות

בנובמבר 1947 אשרו האומות המאוחדות הקמת מדינה לעם היהודי בשטח מסוים של מולדתו ההיסטורית של העם הישראלי (פרנקל, 1947). ובסיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל ראה לנכון “הוועד הפועל הציוני” הזדמנות ב-“הכרזת העצמאות” שהוקראה על ידי זלמן רובשוב (שז”ר-לימים הנשיא השלישי) ב-12 לאפריל בתל אביב, דומה במבנה להכרזת העצמאות שקרא דוד בן-גוריון חודש לאחר מכן בטקס הקמת המדינה במוזיאון תל-אביב. לאחר קום המדינה ותחילת מלחמת העצמאות ובמהלכה הרבה פלסטינים עזבו בתיהם ואדמותיהם, דודו בן גוריון ומייסדי המדינה הקימה את הממשל הצבאי שהיה אחראי על הכפרים והערבים הפלסטיניים בשטח ישראל ותפקידו להיות כוח מרתיע מבני פעולות איבה וחבלה נגד יהודים מצד הערבים הפלסטיניים, בקרב ופיקוח על תנועתם, מניעת חזרת העקורים לאדמתם ובתיהם, לשם הבאת העולים ויישובם באותם בתים ואדמות, ולמנוע תחרות בשוק העבודה שהייתה מקשה על העולים למצוא תעסוקה (בליקוף, חיידר ומתא, 2005).
דוד בן- גוריון התווה אסטרטגיה ואבן דרך מרכזית בניהול סיכונים ביטחוניים נגד מדינת ישראל במסמך שפרם תוך התייחסות לפרשנות מדויקת כיצד הגיע לאותם מסקנות ביטחוניות. וזה הפך להיות מסמך מתווה ובעל משמעות רבה במערכת הביטחון עד עצם היום הזה (בן ישראל, יצחק ורונס, 2103).
בעבודה זו מאוד עניין אותי לבדוק כיצד בא לידי ביטוי היחס והמדיניות של דוד- בן גוריון למיעוט הערבי במדינה. לכן שאלת המחקר הינה כדלקמן:
כיצד בא לידי ביטוי משטרו של בן-גוריון בשנות ה50 כלפי המיעוט הערבי במדינת ישראל?
העבודה מורכבת מארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו הקמת המדינה ודוד בן-גוריון המתייחס על היסטורית הקמת המדינה ועל משנתו של דוד בן גוריון בעניין הביטחוני ובכלל התחומים החשובים בהקמת המדינה ועיצובה בשנותיה הראשונים.; הפרק השני הינו ממשל צבאי והיחס למיעוט הערבי בשנות ה-50, פרק זה מתייחס לפעילות של הממשל הצבאי באותם שנים ובתקופת שלטונו של דוד בן-גוריון והתייחסות ליחס לערבים הפלסטיניים בישראל.; הפרק השלישי הינו מייסדי המדינה ודוד בן-גוריון ויחסיהם למיעוט הערבי פרק זה התייחס לתחומים השונים חינוך, חברתי, כלכלי ופוליטי שדוד בן-גוריון התווה ועצב כמדיניות לטיפול במיעוט הערבי.; הפרק הרביעי הינו סיכום.

הסכסוך היהודי-ערבי ששורשיו מתחילים מתקופת המנדט הבריטי ועצם ההכרזה של עצמאות מדינת ישראל בשנת 1948, ופריצת מלחמת העצמאות. ובמרכז הסכסוך הזה עומדת ההגדרה עצמית, ריבונית, דמוקרטית, אזרחות ויחסים, שלא ניתן לתת להן פתרון על ידי החלטה פוליטית הנותנת פתרון שורש לסכסוך זה והמתח הפנימי והרגשי השרוי בין שני עמים אלו בשטח המדינה. בנוסף מאורעות אוקטובר 2000 ” אינתיפאדת אל-אקצה” העמידה את המיעוט הערבי במעמד אחר למול המדינה והממסד, זה רק גרם לסכסוך להיות יותר משמעותי והעלה המתיחות בין שני העמים וגרם לתייג המיעוט הערבי בעמדה נחותה ביותר, ופגיעה משמעותית בזכויותיהם (חסון, 2011)
המניעים והגורמים למתיחות לסכסוך היהודי-ערבי בישראל יכולים להיות רבים, סמוחה (2001) התייחס לשישה גורמים: ביטחון המדינה ואי אימון במיעוט העריבי; הציונות; הדמוקרטיה; הדומיננטיות של העם היהודי שהם רוב; המיעוט הערבי והזיקה שלו לפלסטינים; האסלאם כדת ותרבות שמשפיעה ברמה לאומית. לכן גורמים שונים משפיעים על הסכסוך יהודי-ערבי במדינה.
במדינות דמוקרטיות ומפותחות בעולם מיעוט אתני לאומי מקבל אוטונומיה מכל סוג פרסונאלית, טריטוריאלית ואחרת. אך בישראל המיעוט הערבי לא מוגדר כמיעוט לאומי, ולא מצליח להשיג שום אוטונומיה. לכן בצל המציאות הקיימת של הסכסוך הערבי-יהודי עניין אותי בעבודה זו לדון בנושא השפעת הסכסוך על תעסוקת בני מיעוטים במשק.
לכן שאלת המחקר בעבודה זו הינה כדלקמן:
שאלת המחקר: האם הסכסוך הערבי-יהודי משפיע על שילוב המיעוט הערבי בתעסוקה ובמוסדות ממשלתיים?
העבודה מכילה ארבעה פרקים עיקריים, הפרק הראשון דן בסכסוך ערבי-יהודי, הנסיבות, מגמות, ומציאות היום. הפרק השני מתייחס למעמד המיעוט הערבי בחברה הישראלית, דרישה לאוטונומיה על ידי האינטלקטואלים הערבים, המציאות הקיימת היום מהיבט מיעוט לאומי. הפרק השלישי מתייחס להשפעת הסכסוך הערבי-יהודי על תעסוקת המיעוט הערבי במשק, הנתונים מעלים פערים בתעסוקה בין המיעוט הערבי לרוב היהודי בשני המגדרים נשים וגברים. והפרק האחרון הינו דיון וסיכום המתייחסים לנקודות העיקריות שעלו בעבודה, ולבסוף תשובה על שאלת המחקר לעיל.
עבודה זו מציגה תמונה ברורה למצב המיעוט הערבי בישראל, בהקשר של הסכסוך הערבי-יהודי,הגדרתם כמיעוט, זכויות, תעסוקה במשק.

מלחמת לבנון השנייה ב- 12 לילוי 2006, הינה מלחמה שהפתיעה את ארגון חיזבאללה והשפיעה רבות על דרום לבנון ומדינת ישראל בדגש על צה”ל. ארגון חיזבאללה שהינו ארגון אסלאמי שיעי שמקדם את האסטרטגיה והמטרות של איראן במזרח התיכון, הצליח במרוץ השנים לכוננן לעצמו בלבנון מעמד פוליטי, צבאי. בנוסף לתמיכה והעזרה לארגון חמאס ברצועת עזה בצל “הבעיה הפלסטינית” כמובן בהתאם למדיניות האיראנית. ארגון זה מקבל תמיכה מאיראן וסוריה, אם זה בנזק, תחמושת, אימונים ועוד. מלחמת לבנון השנייה יצרה מין ספר לקחים לארגון חיזבאללה וגם לצה”ל, על אף הטענות מצד הארגון על “ניצחונו המרשים וכדומה”. לכן החלטתי בעבודה זו לחקור את התנהלות חיזבאללה במלחמה, ואיך השפיעה מלחמה על ארגון זה.
העבודה מורכבת מארבעה פרקים מרכזיים, כאשר בפרק הראשון אני מתייחסת לחיזבאללה וחסן נסראללה, כאשר סוקרת מידע על הארגון ועל חסן נסראללה כמנהיג הארגון. בפרק השני מתייחסת לתקופה של שש השנים בין ישראל וחיזבאללה עד מלחמת לבנון השנייה. תוך התייחסות להיפוך משוואת ההרתעה בתקופה זו, לוחמה פסיכולוגית של נסראללה לחיזוק ההרתעה, התארגנות חיזבאללה עד המלחמה. בפרק השלישי מתייחסת למלחמה ולהתנהלות חיזבאללה, ותוצאות המלחמה. ובפרק האחרון סיכום והתייחסות למה קרה לארגון חיזבאללה לאחר המלחמה.
לדעתי עבודה זו מעבירה לקורא מידע רב על מלחמת לבנון השנייה והשפעתה על חיזבאללה, מדינת ישראל, ודרום לבנון. הקורא יכול לקשר ולהבין את רוח הלחימה בין ארגון טרור הנלחם בשיטת גרילה ובין צה”ל הנכנס למערכה כאשר לא יכול לאכוף את היתרונות שלו על היריב.

מערכת היחסים של ישראל עם ארצות הברית עברה שינויים במהלך העשור האחרון כאשר שינויים אלו התאפיינו במחלוקות סביב נושאים ביטחוניים במזרח התיכון, והסכסוך היהודי פלסטיני ומדיניות הבנייה בירושלים ובהתנחלויות. ונושאים אלו קבלו תפנית מדינית הקשורה לנשיא ארצות הברית בתקופה של אובמה הייתה שונה מזו של טראמפ וגם הקהילה היהודית בארצות הברית יחסיה עם ישראל לא היו יציבים וחסרי חיכוכים. לכן בחרתי בעבודה זו לדון בשאלת המחקר הבאה:
מה מאפייני מערכת היחסים בין ישראל לארצות הברית בתקופה אובמה בהשוואה לתקופת טרמפ, ויחסיה עם הקהילה היהודית בארה”ב?
עבודת חקר זו הינה עבודה חקר עיונית המתבססת על מאמרים אקדמיים שדנו בנושא, ולאחר סקירה רחבה המחולקת לפרקים שונים אתייחס בפרק מסכם לשאלת המחקר. ותקופת המחקר בנושא יחסי ישראל-ארצות הברית מדובר בעשור האחרון ולפני בקצת מאז עליית אובמה לתפקיד נשיא ארצות הברית ועד סוף תקופת טראמפ, מכוון שתקופה זו התאפיינה בשינויים משמעותיים לדעתי במערכת היחסים בין ישראל וארצות הברית.
העבודה תחבן את סוגיית עיצוב מדיניות החוץ והביטחון בין שתי המדינות ובדגש גם על סוגיות פוליטיות חשובות שעולה בהם מחלוקת בין ישראל וארצות הברית אם זה הסכם השלום עם הפלסטיניים, הבנייה בירושלים ובהתנחלויות.
והבחירה שלי במחקר עיוני מכוון במחקר מחקרי יהיה מאוד מורכב לראיין או לחלק שאלונים לפוליטיקאים ישראליים מאותה תקופה, ולא בהכרח ששיתוף הפעולה יהיה מוצלח, לכן היה לי חשוב להסתמך על מאמרים, דוחות, מסמכים, כתבות וכל מידע שיכול לעזור באיתור מידע על מערכת יחסים בין ישראל וארצות הברית בעשור האחרון.
והשערת המחקר הינה כדלקמן:
מערכת היחסים בין ישראל וארצות הברית בעשור האחרון התאפיינה במעברים ושינויים מהותיים מהתקופה של אובמה ועד התקופה של כהונת הנשיא טראמפ, מערכת יחסים זו עברה מתקופה פחות מוצלחת במובן אינטרס ישראל ועמדות זהות לתקופה של אינטרס מוצלח ועמדות זהות בין טרמאפ לנתניהו.

מדינת ישראל מדינה קטנה במזרח התיכון המוקפת במדינות ערב שנחשבות למאיימות על ביטחון המדינה, לכן מושקעים משאבים וכספים רבים בביטחון המדינה. מאז קום המדינה ועד היום עברה מספר רב יחסית של מלחמות ומערכות שונות, לאור האיום ממדינות שכינות ומארגוני טרור דוגמת חמאס, וחיזבאללה. בקיץ 2006 בחודש יולי פרצה מלחמת לבנון השנייה שנמשכה 34 ימים, שבמהלכם הכירה מדינת ישראל במחדל ובבעיות השונות שיש לה בטיפול בעורף ובאזרחים, מכוון שהאיום הארטילרי הביא לפגיעות קשות בגבות הצפוני ואפילו במרכז הארץ, כך שחיזבאללה הצליח לשגר (רקטות ארוכות טווח) שהגיעו עד לחיפה, חדירה, ועד מרכז הארץ, מה שהביא לנזקים רבים לעורף הישראלי.
לכן בעבודת מחקר זו בחרתי לדבר ולחקור את נושא העורף הישראלי, לפני ואחרי מלחמת לבנון השנייה. שאלת המחקר הינה:
כיצד מלחמת לבנון השנייה תפסה את העורף הישראלי מהיבט התנהלות והיערכות?
העבודה בנויה בארבעה פרקים מרכזיים:
1) הראשון תפישת הגנת העורף בישראל עד תקופת מלחמת לבנון השנייה, החזית להגנת העורף, חזית או עורף אזרחי, בניין הכוח.
2) פרק שני מלחמת לבנון השנייה, כללי, התקשורת במלחמת לבנון השנייה, האם המלחמה הייתה כישלון לצה”ל.
3) פרק שלישי התייחסתי לטיפול בעורף בזמן מלחמת לבנון השנייה: לא עורף אלא חזית אזרחית, פעילות פיקוד העורף במלחמת לבנון השנייה, ביקורת משרד מבקר המדינה בנושא העורף במלחמה, עיקרי הממצאים בנושא הטיפול בעורף בזמן המלחמה.
4) פרק אחרון תפיסת העורף לאחר המלחמה וסיכום.

מדינת ישראל מאז הקמתה נתקלת בהתנגדות ופעולות איבה מצד התנועות והגופים השונים הפלסטיניים ברצועת עזה. אש”ף בהנהגותיה השונים, ותנועת חמאס של היום שהוקמה במהלך השנים על בסיס תנועות צדקה-וחברה ברצועה. אך פועלה של חמאס ניכר במשך השנים כאויב שהצליח בשנים האחרונות להשתלט על רצועת עזה, ולבצע מלחמה קשה נגד כוחות צה”ל. לאור זאת מספר המבצעים השונים והאחרון ביניהם “צוק איתן” היו כתוצאה מהטרור הקשה שחמאס מפעיל נגד כוחות צה”ל ואזרחי מדינת ישראל החפים מפשע, אם זה על ידי ירי רקטות, ירי תלול מסלול, פיגועים רצחניים באזורים המוני אזרחים. לכן תנועת חמאס היא תנועה שמעניינת מאוד בעיני, ויותר מעניין מי עמד מאחורי התנועה הזאת, במלים אחרות למי יש את הזכות הגדולה ביותר להקמתה ומיסוד תנועה זה. לכן בעבודה זו היה לי חשוב לחקור את המנהיג של התנועה והינו השיח’ אחמד יאסין משנת 1987 ועד מותו בשנת 2004 לאחר התנקשות בחייו.
השיח’ אחמד יאסין יליד כפר ג’ורה בקרב העיר אשקלון, אשר לאחר קום המדינה עזבה משפחתו למחנה שטאי ברצועת עזה. בן למשפחה עשירה מרובת ילדים, אשר התיתם בגיל שלוש, הצליח להפוך למנהיג פלסטיני מהגדולים ברצועת עזה מאז קום המדינה. היכולות האישיות שלו בהטפה ולימודי אסלאם, והכריזמה שלו עזרו לו להשתלט ולשכנע קבוצה גדולה של אזרחים ברצועה ומחוץ לרצועה בעיקר תרומות כספיות להקמת תנועות חברתיות,דתית, וטרור (מאבק נגד ישראל).
חושב לציין שעל אף הנכות שבגופו של השיח’ אחמד יאסין, מוחו היה צלול ובריא עד כדי כך שהצליח להקים אגודת אל-מוג’מע אלאסלאמי בשנת 1973 כתנועת בת ברצועת עזה, לתנועת האחים המוסלמים במצרים, תנועה חברתית-דתית, ולאחר כ-10 השנים עזב את אל-דעוה האידיאולוגיה של “האחים המולסמים” לטובת אל-ג’האד (המאבק דרך מלחמה ואלימות נגד מדינת ישראל להקמת מדינה פלסטינית) וכך הקים את תנועת חמאס בדצמבר 1987. השיח’ אחמד יאסין הצליח בזכות חוכמתו לעבור כל המכשולים הפוליטיים, חברתיים, מדיניים ברצועת עזה עד שהקים תנועת חמאס, שהנזק שגורמת לביטחון מדינת ישראל ניכר עד עצם היום הזה.
האידיאולוגיה של חמאס, כפי שבאה לידי ביטוי באמנת חמאס (שנת 1988), קובעת, כי הבעיה הפלסטינית הנה ביסודה בעיה שתית ולא בעיה לאומית-טריטוריאלית, ובמרכזה עומד הסכסוך בין האסלאם לבין היהודים “הכופרים”, לפיכך, היא אינה ניתנת לפתרון בדרך של פשרות פוליטיות על בסיס העיקרון של “שתי מדינות לשני עמים” (עקרון לו מתנגדת חמאס בתוקף ופועלת הלכה למעשה לסכלו), אלא בדרך של ג’האד (מלחמת קודש) עד ל”שחרורה” של כל פלסטין, חיסולה של מדינת ישראל והקמת מדינה פלסטינית בעלת אופי אסלאמי.
לכן בעבודה זו קיימת סקירה רחבה ומעניינת על אגודת אל-מוג’מע אל-אסלאמי, תנועת חמאס, ומנהיגה השיח’ אחמד יאסין. העבודה בנויה מארבעה פרקים עיקריים, הראשון סקירה מקיפה על ארגון חמאס. פרק שני השיח’ אחמד יאסין מייסד אגודת אל-מוג’מע, פרק שלישי השיח’ אחמד יאסין מיסד תנועת חמאס, ופרק אחרון סיכום.