#
#

ביוגרפיה של אנשים

ביוגרפיה של אנשים

בצלה של תקופה מלאה באירועים גורליים במזרח התיכון בדגש משבר סואץ, הצהרת בלפור והקמת בית לעם היהודי בארץ פלסטין, מלחמת העצמאות, מבצע קדש, ההפיכה הצבאית במצרים נגד המלך פארוק, מלחמת שש הימים. נטעו בי את הרצון והסקרנות לחקור ביבליוגראפיה של המנהיג הערבי הדגול ג’מאל עבד-אל נאצר בדגש על חקירת משנתו הפוליטית. עבודת המחקר הזאת סוקרת את עיקרי העשייה של נאצר,הנהגת ההפיכה הצבאית במצרים 1952, הלאמת תעלת סואץ, בניית סכר אסואן, המאמץ להחיות הישות הפלסטינית בזירה הלאומית והבין לאומית,הקמת הפדאיון ובהמשך פת”ח, אש”ף, הקמת רע”מ, הגדרת שלושת המעגלים העיקריים שעל העם המצרי והאומה הערבת מוסלמית להכיר: המעגל הערבי, המעגל האפריקאי, המעגל הדתי אמונתי. העבודה מורכבת משלושה פרקים עיקריים:
א. פרק א’- ביבליוגראפיה של ג’מאל עבד-אל נאצר.
ב. פרק ב’- התעסקותו הרבה של נאצר בבעיה הפלסטינית.
ג. פרק ג’- שלושה המעגלים וכיוונים פוליטיים של נאצר.

מבוא
האם במאה ה-19 עדיין מקובל לשלוט בבני אדם בשיטת הפרדה גזעית, ולעגן את ההפרדה הגזעית בחוקה של אותה מדינה? באמת כל אדם שחיי היום במדינה דמוקראטית יכול להזדעזע מאמירה זאת, ולרגע יחשוב שהיא סתם “משפט משנים אולי לפני הספירה”. אך זה מה שקרה בדרום אפריקה במאה השש עשרה הגיעו ההולנדים שכונו הבורים “אכרים הולנדים” לאפריקה והתחילו לשלוט בילידים השחורים והתייחסו אליהם כעבדים, ולאחר מכן גם הגיעו הבריטים באמצע המאה התשע עשרה, ושלטו יחד עם הבורים והקימו שלטון ההפרדה הגזעית “האפרטהייד” בשנות הארבעים למאה התשע עשרה. ומנגד שלטון זה הוקם ב- 1912 הקונגרס הלאומי האפריקאני שמטרתו הייתה להיאבק באי-השוויון ובאי הצדק, ולדרוש מהשלטון חירות ושוויון זכויות בין כל העמים בדרום אפריקה. ובכך מאוחר יותר 1961 הוקם לקונגרס זה ארגון צבאי בראשות העורך דין נלסון מנדלה, שנלחם והקריב את חייו למען עמו ולמען השלום והדמוקרטיה בדרום אפריקה. הוא הסתכל לשופטים בעיניים במשפטו בריבוניה באפריל 1964, לאחר שהואשם במעשה טרור נגד המשטר והקמת מחתרות. הוא הסתכל להם בעיניים והצהיר שהוא אחראי על כל המעשים האלימים נגד המשטר, והוא מוכן למות למען חירות עמו.
לכן שאלת המחקר בעבודה זו הינה:
איך הצליח נלסון מנדלה לשחרר את דרום אפריקה ממשטר ההפרדה הגזעית?
העבודה בנויה מארבעה פרקים עיקריים, תחילה סקירה על האפרטהייד והמאבק, פרק שני סקירה על דמותו, חייו, ואופיו של נלסון מנדלה, פרק שלישי פועלו של נלסון מנדלה נגד משטר האפרטהייד. ולבסוף פרק סיכום.

מנהיגות מוגדרת על ידי תיאורים שונים, אנדריוז, הגדיר מנהיגות כ”רצון השליטה של אדם בעל אופי המעורר אמון”. בהרצאה של האלוף ישראל טל באוניברסיטת תל-אביב, שנתפרסמה ב”מערכות” במרס 1976, הגדיר מנהיגות ככוח להנעת “בני אדם ואיחודם לשם השגת מטרה משותפת”. במאמר שכתב אל”מ מ’ שדמי, שהתפרסם ב”מערכות” בינואר 1972, הגדיר מנהיגות ב”כושר של אדם להביא כפופי לו להזדהות עם מטרתו, רצונו והחלטתו עד כדי נכונות למלא את תפקודיו מרצון”(איילון, 1989).
בעבודה זו בחרתי לדון במנהיג דגול ובעל אהדה רבה בעולם כולו וזה הינו צ’ה גווארה, לוחם הגרילה הקובנית,רופא מהפכן, יליד ארגנטינה, האיש שעזב מולדתו לטובת מאבק בעוני, האימפריאליזם, הקולוניאליזם והניו-קולוניאליזם, המנהיג שנהרג בניסיון נוסף להפיכה באוליביה.
בעבודה זו מנותחים רטורית שלושה נאומים חשובים ומעניינים של המנהיג צ’ה גווארה כדלקמן בין השנים 1960-1964:
א. נאום 1: ניתוח רטורי – ניאום צ’ה גווארה באומות המאוחדות 1964
ב. נאום 2: ניתוח רטורי- ניאום צ’ה בכנס האפרו-אסייתי באלג’יריה (24 פברואר 1964)
ג. נאום 3 – נאום לסטודנטים לרפואה ועובדי בריאות (20,1960 באוגוסט)
העבודה מורכבת משישה פרקים עיקרים, פרק ראשון מבוא המתאר מהות העבודה, פרק שני דן בהגדרה של מנהיגות, פרק שלישי מציג מחקרים ספרותיים לסגנוני מנהיגות: מנהיגות מעצבת, מתגמלת, כריזמטית, פרק רביעי מציג ביוגרפיה של צ’ה גווארה, פרק חמישי ניתוח רטורי של נאומי צ’ה גוווארה, ופרק שישי דיון וסיכום.

מדינת ישראל מאז הקמתה נתקלת בהתנגדות ופעולות איבה מצד התנועות והגופים השונים הפלסטיניים ברצועת עזה. אש”ף בהנהגותיה השונים, ותנועת חמאס של היום שהוקמה במהלך השנים על בסיס תנועות צדקה-וחברה ברצועה. אך פועלה של חמאס ניכר במשך השנים כאויב שהצליח בשנים האחרונות להשתלט על רצועת עזה, ולבצע מלחמה קשה נגד כוחות צה”ל. לאור זאת מספר המבצעים השונים והאחרון ביניהם “צוק איתן” היו כתוצאה מהטרור הקשה שחמאס מפעיל נגד כוחות צה”ל ואזרחי מדינת ישראל החפים מפשע, אם זה על ידי ירי רקטות, ירי תלול מסלול, פיגועים רצחניים באזורים המוני אזרחים. לכן תנועת חמאס היא תנועה שמעניינת מאוד בעיני, ויותר מעניין מי עמד מאחורי התנועה הזאת, במלים אחרות למי יש את הזכות הגדולה ביותר להקמתה ומיסוד תנועה זה. לכן בעבודה זו היה לי חשוב לחקור את המנהיג של התנועה והינו השיח’ אחמד יאסין משנת 1987 ועד מותו בשנת 2004 לאחר התנקשות בחייו.
השיח’ אחמד יאסין יליד כפר ג’ורה בקרב העיר אשקלון, אשר לאחר קום המדינה עזבה משפחתו למחנה שטאי ברצועת עזה. בן למשפחה עשירה מרובת ילדים, אשר התיתם בגיל שלוש, הצליח להפוך למנהיג פלסטיני מהגדולים ברצועת עזה מאז קום המדינה. היכולות האישיות שלו בהטפה ולימודי אסלאם, והכריזמה שלו עזרו לו להשתלט ולשכנע קבוצה גדולה של אזרחים ברצועה ומחוץ לרצועה בעיקר תרומות כספיות להקמת תנועות חברתיות,דתית, וטרור (מאבק נגד ישראל).
חושב לציין שעל אף הנכות שבגופו של השיח’ אחמד יאסין, מוחו היה צלול ובריא עד כדי כך שהצליח להקים אגודת אל-מוג’מע אלאסלאמי בשנת 1973 כתנועת בת ברצועת עזה, לתנועת האחים המוסלמים במצרים, תנועה חברתית-דתית, ולאחר כ-10 השנים עזב את אל-דעוה האידיאולוגיה של “האחים המולסמים” לטובת אל-ג’האד (המאבק דרך מלחמה ואלימות נגד מדינת ישראל להקמת מדינה פלסטינית) וכך הקים את תנועת חמאס בדצמבר 1987. השיח’ אחמד יאסין הצליח בזכות חוכמתו לעבור כל המכשולים הפוליטיים, חברתיים, מדיניים ברצועת עזה עד שהקים תנועת חמאס, שהנזק שגורמת לביטחון מדינת ישראל ניכר עד עצם היום הזה.
האידיאולוגיה של חמאס, כפי שבאה לידי ביטוי באמנת חמאס (שנת 1988), קובעת, כי הבעיה הפלסטינית הנה ביסודה בעיה שתית ולא בעיה לאומית-טריטוריאלית, ובמרכזה עומד הסכסוך בין האסלאם לבין היהודים “הכופרים”, לפיכך, היא אינה ניתנת לפתרון בדרך של פשרות פוליטיות על בסיס העיקרון של “שתי מדינות לשני עמים” (עקרון לו מתנגדת חמאס בתוקף ופועלת הלכה למעשה לסכלו), אלא בדרך של ג’האד (מלחמת קודש) עד ל”שחרורה” של כל פלסטין, חיסולה של מדינת ישראל והקמת מדינה פלסטינית בעלת אופי אסלאמי.
לכן בעבודה זו קיימת סקירה רחבה ומעניינת על אגודת אל-מוג’מע אל-אסלאמי, תנועת חמאס, ומנהיגה השיח’ אחמד יאסין. העבודה בנויה מארבעה פרקים עיקריים, הראשון סקירה מקיפה על ארגון חמאס. פרק שני השיח’ אחמד יאסין מייסד אגודת אל-מוג’מע, פרק שלישי השיח’ אחמד יאסין מיסד תנועת חמאס, ופרק אחרון סיכום.

ארגון אל-קאעדה הגה אותו עבדאללה עזאם שנולד בשנת 1941 בכפר סלת אל-חראת’יה, מצפון מערב לג’נין. אך מי שהקים את הארגון לאחר ההתנגשות בחייו של עבדאללה עזאם ב1989 היא המליונר הסיעודי אוסאמה בן-לאדן (מליח ושי, 2009).
ארגון “אלקאעדה” פעול במספר חזיתות ומוקדים, עיראק, אפגניסטן, פקיסטן, ואזור הגבול שביניהן, אלג’יריה, מרוקו, אפריקה (שוויצר, 2009). ארגון זה שהוקם במטרה לשמור על המדינות המוסלמיות ועל ההלכה האסלאמית בכל רחבי העולם. וקדם הגי’האד העולמי על ידי פעילות טרור בזירות שונות בעולם אם זה אירוע מגדלי התיאומים ב-11 בספטמבר 2001 בניו-יורק, ועוד מספר אירוע טרור נגד שגרות ארה”ב בסומליה ועוד.
לארגון זה היו מנהיגים שונים ומשפיעים שונים מהאסלאם, אם זה עבדאללה עזאם ואיימן אל-זואהירי שהפך להיות מנהיג הארגון לאחר מותו של בן לאדן. כאשר שני אנשים הללו יש להם השפעה רבה על ארגון זה ועל אוסאמה בן לאדן בפרט.
לכן בעבודה זו עניין אותי מאוד מי זה עבדאללה עזאם, מה ההשפעה שלו על האידיאולוגיה של ארגון אל-קאעדה? מה הקשר שלו לאוסאמה בן לאדן? איפה נפגשו ואיך התחברו? לאור זאת בחרתי לענות על שאלת המחקר הבאה:
כיצד עבדאללה עזאם השפיע על האידיאולוגיה של ארגון אל-קאעדה?
העבודה מורכבת משני פרקים עיקריים, הפרק הראשון סקירה על ארגון אל-קאעדה בכללי, הקמה הארגון המניעים, השקפת העולם של ארגון אלקאעדה והגי’האד העולמי. כיצד התחיל הגיהאד העולמי, והקמת ארגון האחים המוסלמים במצרים 1928 על ידי חסן אל-בנא, והאידיאולוגיה של ג’יהאד חיצוני שאמץ אותה עבדאללה עזאם, ומנגד סייד קוטב מקים הסלאפיה-ג’יהאדיה מתוך ארגון האחים המוסלמים, אלו מזדהים עם גי’האד פנימי נגד מנהיגים מוסלמים שסוטים מהסלאפיה, דוגמת התנגשות בחייו של הנשיא אנור אלסאדאת באוקטובר 1981. ואידיאולוגיה זו אמץ אותה בהמשך אימון אל-זואהירי שהתקרב לבן לאדן ודרש גי’האד מקומי.
עבודה זו נותנת תמונה ברורה ומורכבת להתפתחות הג’יהאד העולמי ובתוכו ארגון-אל קאעדה, תוך התייחסות לדמויות העומדים מאחורי הארגון במהלך יסודו ועד היום הזה, מעבדאללה עזאם, אוסאמה בן לאדן ואימן אל –זואהירי.