מדינת ישראל נמצאת מאז הקמתה באיום ביטחוני מתמשך מצד מדינות ערב השכינות, לאור זאת מספר האירועים והמבצעים הצבאיים שקרו ברצועת עזה, ובגבולות השונים של המדינה, הביאו לאבדות רבות לחברה הישראלית. ולמספר לא מבוטל של משפחות שכולות. ובעידן של היום התקשורת מעצבת את דעתם של הציבור מידי יום, ומעבירה את המידע ממקום למקום בקלות ובמהירות על אף פערי הזמן והמקום, ותוך שימוש בתקשורת המונים דיגיטאלית טלוויזיה, רדיו, עיתונות מקוונת ועוד (כספי, 1998). אחד הדברים שבולטים במבצעים צבאיים שונים הינו סיקור ההרוגים והשכול, אשר כל ערוץ תקשורתי או עיתון מקוון עושה בדרך בדרכו שלו. שני המבצעים שבהם הייה סיקור תקשורתי בולט לשכול הינו המבצע בעזה בלחימה בחמאס בכלל זה מבצע עופרת יצוקה, שהינו מבצע צבאי רחב היקף ברצועת עזה בדצמבר 2008 ונמשך עד 18 לינואר 2009. בעקבות ירי רקטות בלתי פוסק מהרצועה על אזרחים ויישובים במערב הנגב. מטרת המבצע הייתה לפגוע קשות בממשלת חמאס ולהביא למציאות ביטחונית טובה יותר לאורך זמן סביב רצועת עזה, תוך חיזוק ההרתעה וצמצום ירי הרקטות (אשר, 2009). ומבצע אחר שהביא להד תקשורתי חזק שהתרחש אחרי מבצע עופרת יצוקה הינו מבצע “צוק איתן” שהוכרז רשמית ב- 8.7.2014 לפנות הבוקר והסתיים בהפסקת אש שהוכרזה בשעות הערב של ה- 26.8.2014. היה זה סבב הלחימה השלישי והממושך ביותר עד כה בסבבי הלחימה בין ישראל לבין הארגונים הפלסטינים החמושים בעזה (ובראשם החמאס) מאז ההתנתקות בשנת 2005. מבצע זה נמשך קרוב ל- 49 יממות. היעוד של מבצע זה על פי ההגדרה של ראש הממשלה בנימין נתניהו היה “השבת השקט והביטחון לאזרחי המדינה”. גם הארגונים הפלסטינים החמושים בעזה הכריזו על המערכה כמבצע צבאי רשמי שיעדו היה “הסרת המצור על עזה” (רובין, 2015). בנוסף במהלך צוק איתן עלתה סוגיית רשתות חברתיות ואי העברת הודעות מדויקות וסתירה בין המידע הזה לזה שהתפרסם בתקשורת החדשותית, שיכול להביא לעיצוב מוטה של דעת קהל (חזן, 2014).
שני המבצעים עופרת יצוקה וצוק איתן קבלו הד תקשורתי נרחב, וכל ערוץ השתמש בשיטות והדרכים שלו לסקור אירועים שונים ודיווחים שונים מהשטח, ומהזירה הפוליטית. אך חשוב לציין שהעיתונאים והכתבים בערוצים השונים משתמשים בטכניקות דיווח ופרסום שונות בתקשורת ההמונים, תוך שימוש במסגור (Reese,2007 :148). המכוון לתהליך בו עיתונאים בוחרים ומקטלגים מידע. הם בוחרים את הטיעונים בהם הם עושים שימוש כאשר הם נוקטים עמדה כלפי דמות או אירוע מסוים, או סיקור שיכולים וכדומה (כספי, 1998).

בעבודה זו ייבחן אופן סיקור השכול בשתי המערכות “עופרת יצוקה” ו-“צוק איתן”, תוך השוואה בעיתונות המקוונת בין “הארץ”, “YNET”, “מעריב” ובין שתי התקופות, תקופה של “עופרת יצוקה” לעומת תקופת “צוק איתן”.
לכן שאלת המחקר הינה:
כיצד מסקרים שכול במבט השוואתי בין “עופרת יצוקה” ל “צוק איתן”?
משתנים
משתנה תלוי- אופן וסגנון הסיקור.
משתנה בלתי תלוי- מבצע צבאי ( עופרת יצוקה, צוק איתן).