אלימות בספורט הינה תופעה מכורת וידועה בארץ ובעולם. ועם השנים תופעה זו הפכה להיות בעיה חברתית. תופעה זו במגמת עלייה בסוגי משחקים שונים אם זה כדורגל, אגרוף, בסבול, כדורסל ועוד סוגי ספורט מקצועיים (Goldstein, 2012). עבודה זו מתמקדת באלימות במגרשי כדורגל, אלימות זו שמוכרת ובאה לידי ביטוי לעיתים בגלל שיח גזעני של אוהדים דוגמת אוהדים של בית”ר ירושלים הקוראים “מוות לערבים” המשמעות מאחורי סיסמה זו שחוצה גבולות האצטדיון ומתייחסת לבעיה חברתית פוליטית, שמשמעותה לגרם את הערבים ממדינת ישראל שהיא מדינה יהודית ציונית (בן-פורת, 2016).
מאמנים ומנהלים נוטים להאשים את האוהדים, ומעלים שאלימות היא שמושכת אותם למשחק מלכתחילה. ספורטאים אומרים לעתים קרובות שהם מתנגדים לאלימות, אבל מאמנים מצפים מהם לכך. האוהדים מצדיקים זאת על ידי ייחוס אגרסיבי לספורטאים ולהיבטים מצביים של המשחק- אתה לא יכול לשחק הוקי או כדורגל, למשל, ללא אלימות (Goldstein, 2012).
בן שלום ואחרים (2021) מעלים ששיח אוהדים ברשתות חברתיות יכול להשפיע גם על האווירה במשחק ועל האלימות של השחקנים. לכן בעבודה זו מאוד עניין אותנו לבחון ממצא זה, ולבדוק אם שיח אוהדים אם ברשתות חברתיות ואם במגרש אכן מנבא או מניע אלימות במגרשי כדורגל. לכן שאלת המחקר הינה כדלקמן:
כיצד שיח אוהדים מנבא/מניע אלימות במגרשי כדורגל?
העבודה בנויה מארבעה פרקים עיקריים, הפרק הראשון הינו סקירת ספרות המתייחסת לנושאים: אלימות ,אלימות בספורט, אלימות במגרשי כדורגל, שיח אוהדים והשפעתו על אלימות במגרשי כדורגל.; הפרק השני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, כלי המחקר, אוכלוסיית המחקר, שיטת המחקר, הליך המחקר, ניתוח הנתונים ואתיקה.; פרק שלישי הינו ניתוח הממצאים של הראיונות ומציג חמש תמות מרכזיות שתומכות במענה על שאלת המחקר.; הפרק הרביעי והאחרון הינו דיון וסיכום.