בנובמבר 1947 אשרו האומות המאוחדות הקמת מדינה לעם היהודי בשטח מסוים של מולדתו ההיסטורית של העם הישראלי (פרנקל, 1947). ובסיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל ראה לנכון “הוועד הפועל הציוני” הזדמנות ב-“הכרזת העצמאות” שהוקראה על ידי זלמן רובשוב (שז”ר-לימים הנשיא השלישי) ב-12 לאפריל בתל אביב, דומה במבנה להכרזת העצמאות שקרא דוד בן-גוריון חודש לאחר מכן בטקס הקמת המדינה במוזיאון תל-אביב. לאחר קום המדינה ותחילת מלחמת העצמאות ובמהלכה הרבה פלסטינים עזבו בתיהם ואדמותיהם, דודו בן גוריון ומייסדי המדינה הקימה את הממשל הצבאי שהיה אחראי על הכפרים והערבים הפלסטיניים בשטח ישראל ותפקידו להיות כוח מרתיע מבני פעולות איבה וחבלה נגד יהודים מצד הערבים הפלסטיניים, בקרב ופיקוח על תנועתם, מניעת חזרת העקורים לאדמתם ובתיהם, לשם הבאת העולים ויישובם באותם בתים ואדמות, ולמנוע תחרות בשוק העבודה שהייתה מקשה על העולים למצוא תעסוקה (בליקוף, חיידר ומתא, 2005).
דוד בן- גוריון התווה אסטרטגיה ואבן דרך מרכזית בניהול סיכונים ביטחוניים נגד מדינת ישראל במסמך שפרם תוך התייחסות לפרשנות מדויקת כיצד הגיע לאותם מסקנות ביטחוניות. וזה הפך להיות מסמך מתווה ובעל משמעות רבה במערכת הביטחון עד עצם היום הזה (בן ישראל, יצחק ורונס, 2103).
בעבודה זו מאוד עניין אותי לבדוק כיצד בא לידי ביטוי היחס והמדיניות של דוד- בן גוריון למיעוט הערבי במדינה. לכן שאלת המחקר הינה כדלקמן:
כיצד בא לידי ביטוי משטרו של בן-גוריון בשנות ה50 כלפי המיעוט הערבי במדינת ישראל?
העבודה מורכבת מארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו הקמת המדינה ודוד בן-גוריון המתייחס על היסטורית הקמת המדינה ועל משנתו של דוד בן גוריון בעניין הביטחוני ובכלל התחומים החשובים בהקמת המדינה ועיצובה בשנותיה הראשונים.; הפרק השני הינו ממשל צבאי והיחס למיעוט הערבי בשנות ה-50, פרק זה מתייחס לפעילות של הממשל הצבאי באותם שנים ובתקופת שלטונו של דוד בן-גוריון והתייחסות ליחס לערבים הפלסטיניים בישראל.; הפרק השלישי הינו מייסדי המדינה ודוד בן-גוריון ויחסיהם למיעוט הערבי פרק זה התייחס לתחומים השונים חינוך, חברתי, כלכלי ופוליטי שדוד בן-גוריון התווה ועצב כמדיניות לטיפול במיעוט הערבי.; הפרק הרביעי הינו סיכום.