מדינת ישראל ומאז קיומה מתמודדת בלחימה מול כוחות של ארגונים לא מדינתיים, ארגוני טרור, כאשר ארגונים אלה משגרים טילים ורקטות לעבר העורף הישראלי, מלב האוכלוסייה האזרחית. כמו ארגון חמאס שהקים ב 2007 לאחר השתלטותו על רצועת עזה מסגרת צבאית מסודרת שכוללת אמצעי לחימה מתקדמים, כמו רקטות לטווחים שונים וזה גרם לשיבוש שגרת חייהם של אזרחי ישראל, והאחרונה סבלה מחוסר היכולת בהכנעה מוחלטת של האויב מתוך חשש לפגוע באזרחים חפים מפשע ועוד אילוצים הנובעים מאופייה הדמוקרטי-מוסרי. ישראל ובכוונה לפעול להגנה על ביטחונה וביטחון אזרחיה השתמשה במערכת הגנה נגד רקטות וטילים” כיפת ברזל” שמאפשרת יציאה למבצע צבאי נגד הארגונים חמאס וחזבאללה.
כיפת ברזל” היא מערכת הגנה אקטיבית, שנועדה ליירוט ולהשמדה של טילים ורקטות בזמן מעופם ובטרם יגיעו ליעדם. היא נותנת מענה מבצעי לאיום של נשק תלול מסלול, המכוון לפגיעה במרכזי אוכלוסייה ישראליים. מערכת זו, החותרת להפחתת הפגיעה והנזק בעורף הישראלי, מתקיימת לצד רכיב ההתגוננות הסבילה ולצד הפעילות הצבאית ההתקפית של צה”ל בחזית. “כיפת ברזל” פותחה על ידי חברת רפא”ל (קבלן ראשי), חברת “אמפרסט” וחברת “אלתא” , במטרה לספק הגנה לאזרחי ישראל ולמתקנים אסטרטגיים בשטחה מפני ירי רקטות קצרות טווח- ארבעה עד שבעה ק”מ- בכל תנאי מזג אוויר ותוך התמודדות עם מספר רב של איומים במקביל. בהיותה מכוונת מכ”ם, “כיפת ברזל” יכולה לזהות את מקום שיגור הטיל, את המסלול הבליסטי שלו ואת מקומה הצפוי של הנפילה. על פי נתונים אלה היא קובעת את הצורך ביירוט: אם מתברר כי מקום הנפילה הצפוי הוא אזור מיושב או קרוב למתקנים אסטרטגיים (שנקבע כי יש להגן עליהם), הרקטה מיורטת על ידי טיל מדגם טמי”ר (שטנצלר-קובלנץ, 2014).
המחקר שלי יעסוק בפיתוח והצטיידות בכיפת ברזל בשנת 2011 והשפעתה על שמירה על העורף הישראלי מירי תלול מסלול ממדינות ערב השכנות, והאם ההשקעה התקציבית האדירה והמשאבים הרבים שהושקעו במערכת היו שווים והמערכת עמדה בציפיות של אותם ראשי מערכת הביטחון שאישרו פרויקט פיתוח כיפת ברזל והצטיידותה בצבא. חשוב לציין הרמטכ”ל דאז אשכנזי היה ממתנגדי המערכת ועוד אחרים ממערכת הביטחון בגלל העלות הגבוהה מאוד והספקות לגבי הצלחתה במתן המענה המצופה ממנה להגן על העורף הישראלי מירי תלול מסלול. ולמה בחרתי בנושא זה מכוון שאזרחי מדינת ישראל בדרום ובצפון סובלים במהלך השנים מירי תלול מסלול שהמשבש את מהלך החיים התקין ופוגע באיכות החיים שלהם, ומערכת כיפת ברזל הייתה מין התקווה שתהפוך להיות המטריה שתגן על תושבי הצפון והדרום מירי תלול מסלול ותחזיר להם את מהלך החיים שלהם לבטוח ונורמטיבי. לכן היה לי מאוד חשוב כתושבת כפר בית ג’אן בגליל העליון והקרובה לגבול הצפוני וחווייתי במלחמות והמבצעים שהיו בגזרה הצפונית נפילה של ירי תלות מסלול בשטחי הכפר וסביבתו. לאור זאת שאלת המחקר המרכזית מופיעה מטה.

שאלת המחקר
באיזה מידה עמדה מערכת כיפת ברזל מאז הפעלתה הצבאית בדרישות שהציבו בפניה ראשי מערכת הביטחון שאישרו אותה?
טענת המחקר
מערכת כיפת הברזל מאז הפעלתה הצבאית 2011 ועד היום הצליחה לעמוד בציפיות שהציבו בפניה ראשי מערכת הביטחון הראשונים שאישרו אותה (שר הביטחון דאז עמיר פרץ ומנכ”ל משרד הביטחון באותה העת פנחס בוכריס, והמשיך בהטמעתה שר הביטחון אהוד ברק) לשמור על העורף הישראלי מירי תלות מסלול (תמ”ס).
להלן הפרקים של העבודה:
1. מבוא
1.1. רקע
1.2. תשתית תיאורטית
1.2.1. הגדרה ותיאור מערכת “כפית ברזל”
1.2.2. סקירה היסטורית לגבי הראשונים במערכת הביטחון שאישרו פיתוח והטמעת המערכת בצבא על אף העלויות הגבוהות
1.2.3. סקירה היסטורית לגבי פיתוח המערכת והטמעתה בצה”ל
1.2.4. סקירה תיאורטית לגבי תחילת השימוש בה מבצעית בצבא
1.2.5. סקירה לגבי עמידת ‘כיפת ברזל’ בדרישות שהציבו בפניה ראשי מערכת הביטחון שאישרו אותה
2. שאלת המחקר וטענת המחקר
2.2. טענת המחקר
3. מתודולוגיה ושדה המחקר
3.1. שיטת המחקר
3.2. חלון הזמנים
3.3. מסד הנתונים
4. ממצאים
5. דיון וסיכום
5.1. דיון
5.2. סיכום
ביבליוגרפיה